מגוון ביולוגי

המונח מגוון ביולוגי הוצע על-ידי המדען האמריקני וולטר ג. רוזן..

המונח מגוון ביולוגי (באנגלית: Biodiversity) מתייחס לכל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ, לשפע המינים שבהן וליחסי הגומלין ביניהם. המונח נטבע כנראה בידי אדוארד וילסון בשנת 1986.

מגוון ביולוגי אפשר לתאר בשלוש רמות עיקריות: מגוון גנטי (שונות בתוך כל מין), מגוון מינים (שונות בין מינים) ומגוון מערכות אקולוגיות (שונות בסוגי בתי הגידול). מבחינה מבנית הכוונה היא למספר ולשפע היחסי של טיפוסים גנטיים, מינים ומערכות. מבחינה תפקודית הכוונה היא לתפקידים השונים שממלאים גנוטיפים, מינים ומערכות בתהליכים האקולוגיים.

המגוון הביולוגי חשוב גם לאדם. למשל, כמעט מחצית מהתרופות במערב הגיעה ממקורות טבעיים. בנוסף, רוב המזון שלנו מבוסס על מיני בר ששימשו לפיתוח זני גידולים. יותר מגוון מאפשר פיתוח זנים עמידים יותר ומענה למחלת יבולים.


שינוי האקלים מאיים על מגוון ביולוגי דרך עליית טמפרטורות, שינוי במשקעים ועלייה באירועי קיצון כמו שרפות, בצורות ושיטפונות. שינויים מהירים מקשים על המינים להסתגל, ועלולים לצמצם אוכלוסיות ולהביא להכחדה מקומית.

במחקר מ-2012 בישראל נעשה שימוש בסקרי מומחים כדי להעריך את השפעות שינוי האקלים על המגוון הביולוגי ולתכנן היערכות. האזורים הרגישים ביותר נמצאו באזורי המעבר בין אקלים צחיח למחצה לאקלים ים-תיכוני, למשל דרום שפלת יהודה וצפון הנגב. מסקנת המחקר היא שיש לשמור על שלמות המערכות האקולוגיות ולהפחית לחצים שאינם קשורים לאקלים, באמצעות מדיניות סביבתית חכמה והגברה של מאמצי שימור.

המחקר קרא להקמת מרכז לאומי לחקר שינוי האקלים בישראל, שיבנה תשתיות מחקר ויקבע מדיניות להתמודדות עם האיומים על המגוון הביולוגי.

בשנת 2023 פורסם דוח של החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. הדוח מדגיש את הקשר הבין-מערכתי בין משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי. הוא מציע פתרונות מבוססי טבע (שימוש בשיטות טבעיות לשיפור סביבה) ושילוב שני המשברים במדיניות.

משבר האקלים הוא התחממות גלובלית שמשפיעה על מערכות האקלים והטבע. הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) קובע שגורם העיקרי הוא פליטת גזי חממה מפעילות האדם. המערכות האקולוגיות יכולות לעזור בספיחת פחמן ובהפחתת פליטות, ותורמות חלק משמעותי מהמענה הנדרש עד 2030.

בשנת 2024 פורסם מחקר על 142 מיני צמחים לאורך נהר היאנגצֶה בסין. החוקרים בדקו 459 חלקות על פני כ-1,800 ק"מ. נמצא שמינים פולשים נוטים לשגשג בסביבות חמות ויבשות שבהן התנאים יציבים, ובאזורים שבהם מינים מקומיים נפגעו משינוי האקלים. עם זאת, באזורים מסוימים מינים פולשים ומקומיים חיו יחד והגדילו את המגוון באזור.

חוקרים מסכמים שמינים פולשים מתרבים במידה מסוימת בעקבות שינוי האקלים, אך ההשפעות אינן תמיד שליליות. מינים אזוטיים (ממקומות אחרים) יכולים לעתים לתרום לתגובה האקולוגית של אזורים לשינויי אקלים.

המונח מגוון ביולוגי הוצע על-ידי המדען האמריקני וולטר ג. רוזן..

מגוון ביולוגי (Biodiversity) אומר כמה סוגים של חיים יש על פני כדור הארץ. זה כולל צמחים, בעלי חיים ובתי גידול שונים. המילה נטבעה כנראה על-ידי אדוארד וילסון ב-1986.

יש שלושה חלקים עיקריים: מגוון גנטי (הבדלים בתוך כל מין), מגוון מינים (כמה מינים שונים יש) ומגוון מערכות אקולוגיות (סוגי סביבת המחיה).

המגוון חשוב לאנשים. חלק מהתרופות מגיעות מהטבע. גם רוב האוכל שלנו נובע ממינים שגדלו בטבע. יותר מגוון עוזר לנו למצוא זנים חזקים יותר של גידולים.


שינוי האקלים אומר שהעולם מתחמם. זה משנה גשם, מזג אוויר ואירועים קיצוניים. לפעמים זה מקשה על צמחים ובעלי חיים לחיות, והם עלולים להיעלם ממקום מסוים (הכחדה מקומית = כשמין נעלם ממקום אחד).

במחקר ב-2012 בישראל מצאו שאזורים שבגבול בין אקלים יבש לים־תיכוני רגישים במיוחד. המחקר המליץ לשמור על הטבע ולצמצם פיתוח שפוגע בסביבה.

בשנת 2023 פורסם דוח שמקשר בין משבר האקלים למשבר המגוון הביולוגי. הדוח מציע פתרונות מבוססי טבע, כלומר שימוש בטבע עצמו כדי לעזור בטיפול במשבר.

האומות המאוחדות (IPCC) אומרות שהסיבה העיקרית לשינוי האקלים היא פליטת גזים על-ידי בני אדם. שטחים טבעיים יכולים לעזור לאגור פחמן ולצמצם פליטות.

מחקר ב-2024 על צמחים ליד נהר היאנגצֶה בסין בדק מינים מקומיים ומינים פולשים. מצאו שמינים פולשים אוהבים מקומות חמים ויבשים. לפעמים הם תורמים למגוון במקום, ולא תמיד מזיקים.