חמציץ

חמציץ (שם מדעי: Oxalis; בלשון הדיבור גם חמצוץ באזור ירושלים) הוא הסוג הגדול והנפוץ ביותר במשפחת החמציציים. מתוך כ־667 מינים במשפחה, כ־566 שייכים לסוג הזה. החמציץ נפוץ בעולם כולו למעט אזורי הקטבים, עם מרכזי מגוון גדולים בברזיל, במקסיקו ובדרום אפריקה. בישראל מצויים כדוגמה שני מינים פולשים: חמציץ נטוי, שמוצאו מדרום אפריקה והפך נפוץ, וחמציץ קטן, שמוצאו מהמזרח הרחוק. שניהם גדלים בעיקר בסביבה הקרובה לאדם, כמו גינות ושטחים מופרעים.

כאמור, המין הטבעי של הסוג לא כלל מעולם את ישראל, אך שני המינים שהוכנסו מתרבים כאן בטבע. החמציץ הנטוי בולט בפרחים צהובים דמויי משפך. הוא נפוץ בגינות, מדשאות, שולי פרדסים ובשטחים מושקים. בשנים האחרונות הוא גם התפשט לשטחים פתוחים.

כמה מינים מיובאים לשימוש נוי. בין המוכרים: חמציץ משולש (Oxalis triangularis) ממקור דרום־אמריקאי, עם פרחים ורודים או לבנים; וחמציץ סגול (Oxalis violacea) ממקור צפון־אמריקאי, עם פרחים סגולים עד כחולים. זן נוסף שמוכר בחנויות הוא O. tetraphylla, שמוצג לעתים בטעות כתלתן בעל ארבעה עלים.

עלים ופרחים של חמציץ מכילים חומצה אוקסלית, שנותנת להם טעם חמוץ. בכמות קטנה אפשר לאכול אותם ולהרגיש טעם מרענן. בכמויות גדולות הם רעילים ועלולים להפריע לעיכול. בעבר נוצלו מהם גבישי סידן־אוקסלט ולהפקת "מלח חמוץ" (מלח לימון). חלק מהמינים מובאים כצמחי נוי, אך לעיתים הם הופכים לעשבים פולשים בגינות.

מינים בסוג יכולים להיות חד־שנתיים או רב־שנתיים. לעיתים יש להם פקעת או בצל. העלים מסודרים בשושנת או לאורך הגבעול, ובדרך כלל הם תלתניים, שלושה עלעלים דמויי לב. עלים רבים מתקפלים בלילה ונפתחים ביום. הפרחים בעלי חמישה עלי כותרת ובעשרה אבקנים. הצבעים הנפוצים הם צהוב, ורוד, אדום או לבן. הפרי הוא לקט קטן עם כמה זרעים. הזרעים נישאים גם בעזרת נמלים, שמוצאות עליהם תוספת בשרנית (אריל) ועוזרות להפצתם.

הפרחים מציגים לעיתים הֶטֶרוֹסְטילְיָה (heterostyly), כלומר יש באוכלוסייה טיפוסים שונים של פרחים לפי גובה עמודי העלי והאבקנים. דיסטיליה (distyly) פירושה שני טיפוסים, וטריסטיליה (tristylia) פירושה שלושה טיפוסים. מצב זה מקשה על ההטלה העצמית ומעודד ההכלאה בין פרחים שונים.

מבנה הפרח כולל גביע חמש־עלי, כותרת חמש־עלי ועשרה אבקנים בשני דורים. השחלה עליונה עם חמש מגורות, והפרי נפתח בדרך שאפשר לקרוא לה פְּתִיחָה חוֹצַת מְגוּרָה (loculicidal), הסדיקה בפרי נפתחת לאורך גבול המגורה ונחשפת הזרעים.

חמציץ (Oxalis) הוא צמח עם עלים תלתניים שדומים לתלתן. רוב המינים בעולם שייכים לסוג הזה. הוא גדל כמעט בכל מקום חוץ מהקטבים.

בישראל גדלים שני מינים שהביאו בני אדם. הם נמצאים בגינות, מדשאות ובשולי שדות. אחד מהם, החמציץ הנטוי, פורח בפרחים צהובים וידוע כהשגחה פולשנית.

כמה חמציצים מגדלים כצמחי נוי. למשל חמציץ משולש (Oxalis triangularis) שעלהיו משולשים ופרחיו ורודים או לבנים. יש גם חמציץ עם פרחים סגולים.

העלים והפרחים חמוצים מטבעם. זה בגלל חומר שנקרא חומצה אוקסלית. טועמים מעט וזה מרענן. אם אוכלים הרבה, זה עלול להיות לא טוב לעיכול. בעבר השתמשו בהם להכין חומרים מסוימים.

העלים בדרך כלל מורכבים משלושה עלעלים. בלילה הרבה עלים נסגרים. לפרחים חמישה עלי כותרת ועשרה אבקנים. הפרי יבש ופתוח. הזרעים קטנים ויש להם תוספת בשרנית. נמלים אוספות את התוספת ועוזרות להרחיק את הזרעים למקומות חדשים.

מילה קשה: הֶטֶרוֹסְטילְיָה (heterostyly), זה אומר שיש פרחים מסוגים שונים בגובה של החלקים שמייצרים אבקה ובגובה של החלק שקולט את האבקה. זה עוזר לפרחים להתאבק אחד בשני ולא בעצמם.