מגילת הנחושת

מגילת הנחושת (3Q15) היא אחת ממגילות מדבר יהודה. היא נמצאה במערות קומראן במרץ 1952 על ידי משלחת משותפת של מוזיאון רוקפלר ובתי ספר בינלאומיים לחקר המזרח. המגילה התגלתה בחלוקה לשני חלקים, ונלקחה למוזיאון לארכאולוגיה בירדן שבעמאן. בגלל חשש מפגיעת הזמן לא פתחו אותה ארבע שנים.

חוקרים זיהו את הכתובת העברית על החלק החיצוני. מקטע אחד חודש וניסרוהו ל־18 לוחות נחושת כדי שאפשר יהיה לקרוא את הכתוב.

מגילת הנחושת שונה משאר המגילות: היא חרוטה על נחושת (מתכת) ולא על קלף. היא מציינת רשימת אוצרות, בין 60 ל־64 מקומות, עם כמויות עצומות של זהב, כסף, מטבעות וכלים יקרי ערך. משקל האוצר הכולל מוערך בכ‑כ־100 טונות. המגילה מכילה גם קודים והנחיות לחפירה ולעזרה למטמינים או ליורשיהם להוציא את המטמונים.

רוב המקומות ברשימה אינם מזוהים כיום. על מקור האוצר הועלו השערות שונות: אוצר פרעוני, אוצר מבית המקדש הראשון או השני, אוצר שהוסתר לפני כיבוש הרומאים, או אוצר שהשתייך לקהילת קומראן. חוקר אחד, בן־ציון לוריא, הציע שהמגילה קשורה לכלים של בית המקדש השלישי ולתקופת מרד בר כוכבא.

למגילה יש מבנה חוזר של פסקאות: ציון מיקום, פרטים נוספים, הוראות חפירה, מרחקים (בדרך כלל באמות), תיאור הפריטים והערות, ולבסוף מספר אותיות יווניות. סדר הפריטים אינו אחיד ונראה שהרשימה הועתקה ממקור קודם. קיימת גם שכפול של מקומות ברשימה, כנראה בגלל הטמנת הפריטים במספר מחזורים.

ידועות שלוש הוצאות מדעיות עיקריות של המגילה: ז'וזף מיליק, ג'ון מרקו אלגרו, ובן־ציון לוריא (היחידה בעברית). יש דמיון בין הכתוב במגילת הנחושת לחיבור עתיק בשם "מסכת כלים", שהופיע בגרסה מודפסת במאה ה־17.

המגילה כוללת קטעים בעברית עתיקה ותיאורי מיקום מדויקים במונחים מקומיים. הקטעים הללו מדגימים את סגנון הרשומות ואת האופן שבו ציינו מרחקים ותיאורים של פריטים.

בתל כחלת מוזכרים מספר רב של פריטים, וגם העתק של המגילה עצמו. תל כחלת לא מזוהה כיום במדויק, אך ניתן לתאר מפות מיקום בתל לפי התיאורים במגילה.

מגילת הנחושת (נחושת = מתכת) נמצאה במערות קומראן ב־1952. המגילה הייתה שבורה לשני חלקים. היא נשמרה במוזיאון בירדן.

המגילה כתובה על לוחות נחושת. היא מפרטת רשימת אוצרות גדולים. רשימת האוצרות כוללת זהב, כסף ומטבעות. משקלם הכולל מוערך בכ־100 טונות. המגילה גם נותנת רמזים היכן חבויים המטמונים.

המקומות שנכתבו במגילה כמעט כולם לא מזוהים היום. חוקרים מציעים הסברים שונים: אולי האוצרות היו שייכים לבית המקדש, אולי לפרעה או לקהילה שחיה בקומראן.

יש במגילה משפטים שמספרים איפה בדיוק לחפור. הפסקאות בנויות באופן חוזר: כתובת של מקום, הוראות קיצור דרך, ותיאור הפריטים.

בתל כחלת מוזכרים פריטים רבים. אין זיהוי מדויק היום לאן זה מתאים. חוקרים מנסים להתאים את התיאורים למפה.