מדחן

מַדְחָן הוא מתקן ליד חניה שמקבל תשלום בזמן קצוב.

המדחן פועל על עיקרון של השלשת מטבעות (כסף קטן) וקבלת זמן חניה קבוע על ידי שעון פנימי. פקח חניה, עובד שבודק תשלום וחוקי חניה, בודק אם שילמת ואם עבר הזמן המותר. מי שלא שילם או עבר את המכסה יקבל קנס גבוה מהתשלום למדחן.

כמויות גדולות של מדחנים הותקנו במאה ה-20 כפתרון לחניה מוסדרת ברחובות. החסרונות העיקריים היו תקלות במנגנון ועלות תיקון, ותקלות של גניבות וונדליזם. בשנים האחרונות השימוש במדחנים ירד בגלל אפליקציות שמחליפות אותם. השם העברי "מדחן" נוצר מהלחם המילים מד + חנ(יה) והחליף את המילה הלועזית פרקומטר.


כבר בשנים 1925, 1926 הוצעו רעיונות למדוד זמן חניה של רכב. ב־1928 הוגש בארצות הברית פטנט על מדחן על ידי רוג'ר בבסון. המדחן הראשון שהותקן בפועל הומצא על ידי קארל מאגי והותקן באוקלהומה סיטי ביולי 1935, כש־174 מדחנים הוצבו אז. בשנות ה־30 וה־40 נרשמו פטנטים נוספים ושיפורים. עד סוף שנות ה־30 הותקנו מדחנים בעשרות ערים, וב־1951 מספר הערים הגיע לכ־2,800, כולל התקנות בניו יורק.


רעיון השילוח של תשלום הוצג בדרכים שונות. מדחנים ישנים השתמשו בדגל להראות שהתשלום בוצע. היו גם מדחנים עם נורות אדומות וירוקות, וחלונות שיציגו את המטבע שהוכנס כדי למנוע זיופים. ב־1974 הוצע שימוש בשעון דיגיטלי וצג דיגיטלי שיראה את הזמן שנותר.

הוצעו גם מערכות זיהוי אוטומטי. כבר ב־1930 הוצע מנוף שמפעיל את המדחן כשהרכב נכנס. רעיונות אחרים כללו הפעלה אלקטרומגנטית וגלאי מתכות שיאפסו את השעון כשהרכב עוזב.

מדחנים מכניים סבלו מתקלות רבות, והיו פריצות כדי לרוקן את המטבעות. בעיה נוספת הייתה שהמדחן הקצה שטח חניה קבוע, מה שיצר בזבוז מקום בהשוואה לשיטות אחרות. באמצע שנות ה־80 הוחלפו מנגנונים מכאניים באלקטרוניים.


בסוף המאה ה־20 הופיעו מדחני כרטיס, מכונות שמנפיקות שובר חניה. השובר מדפיס שעת סיום החניה לפי המטבעות שהוכנסו. שובר זה מונח על לוחית הרכב, ויחידת מדחן כרטיס יכולה לשרת עשרות מקומות חניה. מכונות אלו פועלות אלקטרונית ולעתים מאפשרות תשלום בכרטיס אשראי.


המדחן הופיע לראשונה בחיפה במרץ 1953 ביוזמת ראש העיר אבא חושי, כשהתקינות בוצעו בידי חברה אמריקאית תחת זיכיון. ב־1956 הגיעו 100 מדחנים לתל אביב. דמי החניה אז היו 100 פרוטות לשעה, והקנס על אי תשלום היה 4 לירות. מדחנים הופעלו בירושלים בתחילת שנות ה־60 ומאוחר יותר בערים נוספות. בשנות ה־70 עברו לערכות כרטיסים בגלל תקלות וגניבות. בסוף המאה ה־20 חזרו מדחנים אלקטרוניים לרחובות, כמדחני כרטיס ומדחני צג.

מַדְחָן הוא מכונה ליד חניה. הוא מקבל תשלום ועוזר למדוד זמן חניה.

כשמפחיתים מטבעות (כסף קטן), המדחן נותן זמן לחנות. פקח חניה הוא עובד שבודק אם שילמת. אם לא שילמת, אפשר לקבל קנס.

המדחנים הופיעו כדי לארגן חניה ברחובות. המדחן הראשון שהותקן ידוע משנת 1935 בעיר אוקלהומה סיטי.

במדחנים יש סימנים שהראו אם שילמו. היו דגלים, נורות אדום וירוק, וחלון שהראה את המטבע.

מאוחר יותר פותחו מדחני כרטיס. מדחן כרטיס מדפיס שובר חניה עם שעת סיום. השובר שמים על החלון. מדחני כרטיס משרתים הרבה מקומות חניה.

בישראל היו מדחנים בחיפה משנת 1953. בתל אביב הגיעו מדחנים ב־1956. בשנות ה־70 עברו להשתמש בכרטיסי חניה. בסוף המאה ה־20 חזרו מדחנים אלקטרוניים לרחוב.