מדליית הכבוד (ארצות הברית)

מדליית הכבוד (Medal of Honor, MOH) היא העיטור הצבאי הגבוה ביותר של כוחות ארצות הברית. היא מוענקת על מעשה גבורה יוצא דופן, מעל ומעבר לחובת הלוחם. המדליה מוענקת על ידי נשיא ארצות הברית בשם הקונגרס (הפרלמנט האמריקאי).

המדליה נוצרה בדצמבר 1861 והוענקה לראשונה במרץ 1863, במלחמת האזרחים. בתקופת המלחמה הזו הוענקה כמחצית מכל המדליות שניתנו עד היום. עד ספטמבר 2023 הוענקו 3,536 מדליות ל-3,517 לוחמים; 618 יצאו לאחר מות הלוחם (פוסטומוס). 19 לוחמים קיבלו את המדליה פעמיים. ב-1990 קבע הקונגרס את 25 במרץ כיום לאומי לכבוד מקבלי המדליה.

חייל שמקבל את המדליה מקבל הטבות כגון משכורת גבוהה יותר. לילדיו יש עדיפות בקבלה למכללות הצבאיות של ארצות הברית. גם תוך הקונספט של כבוד צבאי - מקבל המדליה מצדיע לו, ללא קשר לדרגתו.

הסמכה חוקית להענקת המדליה הועברה בקונגרס ב-12 ביולי 1862. החוק נתן לנשיא הרשאה להעניק מדליה על מעשה אמיץ וסיכון חיים מעבר לחובה הרגילה.

לעיתים הוענקה המדליה גם בעתות שלום, למשל:
- שבע מדליות על התנהגות לאחר פיצוץ בקטר באנייה USS Iowa, 25 בינואר 1904.
- ג'ון הנרי הלמס קיבל מדליה ב-1901 על הצלת טבח הספינה USS Chicago.
- ריצ'רד בירד ופלויד בנט קיבלו מדליות על חקר הקוטב הצפוני.
- תומס ג'ון ריין קיבל מדליה על הצלת אישה משרפה ביוקוהמה לאחר רעידת אדמה ב-1923.

לאחר מלחמת העולם השנייה נוהג הענקת המדליה נעשה נוקשה יותר, והמדליה ניתנת בעיקר על מעשי גבורה קיצוניים בלחימה בלבד.

צורת המדליה השתנתה במהלך השנים. כיום המדליה הצבאית היא כוכב זהב מוקף עלים, ומעליו נשר שמחזיק את המילה "valor" (אומץ). מדליית חיל האוויר נותרה בעיצובה מאז 1965. מדליית משמר החופים מעולם לא ניתנה, ולכן לא הייתה לה עיצוב רשמי.

מדליית הכבוד היא העיטור היחיד שבאופן חוקי אסור למכור או לסחור בו. ב-1903 הוגן עיצוב המדליות באמצעות פטנט (#D37,236). לאחר שפג תוקפו של הפטנט הוחקק חוק האוסר על ייצור, הפצה או ענידה של המדליה על ידי מי שאינו מקבלה. רק זוכה רשאי ללבוש את המדליה.

19 חיילים קיבלו את המדליה פעמיים. האישה היחידה שקיבלה את המדליה היתה מרי אדוארדס ווקר, מנתחת במלחמת האזרחים; המדליה שלה בוטלה ב-1917, אך הוחזרה ב-1977 על ידי הנשיא ג'ימי קרטר. היהודי הראשון שקיבל את המדליה היה בנימין לוי, מתופף בן 16 בצפון במלחמת האזרחים, על מעשה בקרב גלנדייל ב-30 ביוני 1862; הוא קיבל את המדליה ב-1865. עד 2013 לפחות 29 יהודים זכו במדליית הכבוד.

במחקרי עבר נמצאה אפליה בחלוקת המדליות כלפי קבוצות מסוימות. לדוגמה, בדיקה מ-1993 גילתה בעיות בחלוקת המדליות במלחמת העולם השנייה. לאחר בדיקות נוספות הומלץ להעניק מדליות נוספות ללוחמים שחורים ואמריקאים ממוצא אסייתי. ב-1997 הנשיא ביל קלינטון העניק מדליות לשבעה חיילים שחורים ממלחמת העולם השנייה, ובשנים 1998, 2000 הוענקו מדליות למלחמות אסייתיות שנקפחו בעבר. בדיקה רחבה יותר, שפורסמה ב-2014, מצאה אפליה בין דצמבר 1941 לספטמבר 2001 והומלצה הענקה ל-19 לוחמים שנפסלו.

המדליה ניתנה לאורך מלחמות ותקופות שונות. יש גם חלוקה לפי זרועות: צבא, צי/חילות ימיים, חיל האוויר ועוד. (טבלאות מפורטות ואומדנים נכללו במקור.)

19 חיילים הוכרו פעמיים על מעשי גבורה נפרדים.

בעבר היו גרסאות שונות של המדליה עבור הצי והצבא. היו גם צלבי "טיפאני" שניתנו לתקופות שלום, אך הפסיקו להעניקן ב-1942. מאז ישנן תמונות וגרסאות משנות 1862 ועד היום המתעדות את השינויים בעיצוב ובענידה.

מדליית הכבוד היא העיטור הכי חשוב בצבא ארצות הברית. היא ניתנת ללוחמים על אומץ גדול.

המדליה נוצרה בדצמבר 1861. הפעם הראשונה שהיא ניתנה הייתה במרץ 1863, בזמן מלחמת האזרחים. המון מדליות ניתנו אז.

מי שמקבל את המדליה מקבל שכר קצת יותר גבוה. לילדים שלו יש עדיפות להיכנס לקולג'ים צבאיים. כולם מצדיעים לו, אפילו אם הוא בדרגה נמוכה.

המדליה של הצבא היא כוכב זהב עם עלים ונשר. על המדליה כתוב "valor" שמשמעותו אומץ. מדליית חיל האוויר נראית באותו אופן מאז 1965. מדליית משמר החופים לא עוצבה כי אף פעם לא הוענקה.

אסור למכור את מדליית הכבוד. החוק מגן עליה. רק מי שקיבל אותה רשאי לענוד אותה.

עד ספטמבר 2023 הוענקו 3,536 מדליות ל-3,517 אנשים. 618 הוענקו לאחר מות הלוחם. 19 לוחמים קיבלו את המדליה פעמיים.

האישה היחידה שקיבלה את המדליה הייתה מרי ווקר. סרבו לה את המדליה ב-1917, אבל החזירו לה אותה ב-1977. היהודי הראשון שקיבל את המדליה היה בנימין לוי, שהיה בן 16 במלחמת האזרחים.

לפעמים היו אנשים שנקפחו בגלל הגזע שלהם. אחרי בדיקות נתנו מדליות נוספות לחיילים שחורים וממוצא אסייתי שנפלו בין הכיסאות.

יש תמונות של גרסאות שונות של המדליה מ-1862 ועד היום. הן מראות איך העיצוב השתנה.