מדע המדינה

מדע המדינה הוא תחום אקדמי שחוקר את התנהגות המדינה, השלטון והממשל, מהעת העתיקה ועד היום. המרכז הוא בחקר המדינה המודרנית, איך היא פועלת ואיך מתקבלות בה החלטות. פוליטיקה כאן פירושה אופן קבלת ההחלטות הציבוריות והשפעתן על החיים של אזרחים.

התחום בוחן גישות פוליטיות ומבנים חברתיים על בסיס ההגדרה הקלאסית של המדינה ומודלים מודרניים. הוא שואב רעיונות מתחומים שונים במדעי החברה והרוח, ומנתח אידאולוגיות, מערכות רעיונות פוליטיות-כלכליות-חברתיות. הניתוח מתבצע ברמות שונות: פנימיות (מה שקורה בתוך המדינה), חיצוניות (יחסיה עם מדינות אחרות) ויחסי גומלין בין ממשל וחברה. בין תתי-התחומים המרכזיים נכללים פוליטיקה השוואתית, תורת המשטרים, מנהל ציבורי, מחשבה מדינית, היסטוריה פוליטית, כלכלה פוליטית ויחסים בין-לאומיים.

מדע המדינה הוא ענף של מדעי החברה, ותוכנו מגוון. קיימות אסכולות שונות, כלומר גישות מחקר שלא תמיד מסכימות מהי בדיוק פוליטיקה. לכן משתמשים בשיטות מחקר מגוונות, כמותיות (נתונים ומספרים) ואיכותיות (ריאיונות ומקרים). התחום עוסק בקביעת מדיניות והשפעתה על ביטחון ורווחת הציבור. הוא מעריך את הצלחת הממשלה בתחומים כמו חוק, רווחה ושלום, ומנסה להבהיר את מצב הפוליטיקה הנוכחי ולנבא השלכות עתידיות.

מחקר מדע המדינה חוקר קבוצות שונות שמשפיעות בפוליטיקה: הציבור, פוליטיקאים, קבוצות אינטרס, ועיתונות. כל מדינה היא מקרה ייחודי, ולכן קשה להגיע למסקנות חד-משמעיות. המחקר משתמש בנתונים כמו תוצאות הצבעה וניתוח דעת קהל. נבדקים גם תפקידי מוסדות נבחרים, לדוגמה: הקונגרס בארצות הברית, הכנסת בישראל ובתי המשפט.

הרעיונות הראשונים לחקר החיים הפוליטיים הופיעו בעת העתיקה אצל אפלטון ואריסטו. מאוחר יותר התפתחו רעיונות על אמנה חברתית אצל הוגים מודרניים כמו הובס ולוק, ומחשבות אחרות בתקופות שונות. במאה ה-20 התחום התפתח לדיסציפלינה מדעית עם כלי מחקר כמותיים ואיכותיים, והסתעף לתחומי התמקצעות לפי מדינות ותתי-נושאים.

פוליטיקה השוואתית, תורת המשטרים, מנהל ציבורי, כלכלה פוליטית, יחסים בין-לאומיים והיסטוריה פוליטית.

מדע המדינה בוחן איך מדינות ושלטון עובדים. מדינה = ארגון גדול שמוציא חוקים ושומר על ביטחון.

התחום בודק איך מקבלים החלטות במדינה. הוא בוחן גם יחסים בין אנשים לממשלה. לפעמים חוקרים איך מדינות שונות מתנהלות.

מדע המדינה שייך למדעי החברה. יש דרכים שונות לחקור אותו. חוקרים מסתמכים על מספרים ונתונים, וגם על ראיונות ומקרים.
התחום בודק חוקים, רווחה וביטחון. בוחנים גם מה הציבור חושב. דוגמה למוסדות חשובים: הכנסת ובתי המשפט.

הרעיונות הראשונים הוצעו עוד ביוון העתיקה על ידי אפלטון ואריסטו. אחרי כן הגיעו הוגים נוספים שחשבו על זכויות וחוקים. במאה ה-20 הפך התחום למחקר עם כלים מתקדמים.

חקר מדינות והשוואתן, איך ממשלות פועלות, כלכלה ופוליטיקה, ויחסים בין מדינות.