מדען

מדען הוא מומחה בתחום מדעי, שמשתמש בשיטות מדעיות (דרכי חקירה מסודרות לבדוק רעיונות) לבצע מחקר. המונח Scientist נוסח באנגלית על ידי ויליאם יואל לפי בקשתו של המשורר קולרידג'. בעבר קראו להם "פילוסופים של הטבע" או "אנשי מדע".

מדענים מונעים בדרך כלל מרצון להבין את העולם. רבים מציינים שיוקרה ומוניטין חשובים להם יותר מהון כספי. הכרה זו באה לידי ביטוי בפרסים ידועים, כמו פרס נובל, מדליית פילדס ופרס טיורינג, ובציטוטים של מאמריהם על ידי מדענים אחרים.

קיימים מדענים העוסקים במדע טהור (מטרתו הרחבת הידע ללא תועלת כלכלית מיידית) ומדענים העוסקים במדע שימושי (שאף מניב תועלת כלכלית). דוגמאות לשדה שימושי הן ביולוגיה מולקולרית ופרויקט הגנום האנושי. תחומים נוספים כוללים חקירת החומר ברמת החלקיקים (פיזיקת החלקיקים) וננוטכנולוגיה, שמקווים לסייע בפיתוח אלקטרוניקה ומערכות מתקדמות, ואולי גם בינה מלאכותית.

ניתן להבחין בין תאורטיקנים (שמסוגלים לפתח מודלים שמסבירים תופעות) לניסיונאים (שבודקים מודלים באמצעות מדידות וניסויים). יש רצף בין קצוות אלה. בנוסף, קיימים מדעים תצפיתיים, כמו אסטרונומיה, מטאורולוגיה, אוקיינוגרפיה וסייסמולוגיה, שמשתמשים בתצפיות רבות. מודלים חישוביים ושיטות מתמטיות קריטיות לעוסקים במדעים כמותיים.

בעבר רבים מהמדענים היו כמרים או נזירים, שכן הם ידעו קרוא וכתוב. דוגמאות בולטות הן קופרניקוס וגרגור מנדל. כיום רוב המדענים עובדים באוניברסיטאות, במכוני מחקר ובתעשייה, בעיקר בענפי היי-טק.

פרסום התוצאות הוא חלק מרכזי בעבודת המדען. מאמרים עוברים ביקורת עמיתים (בדיקה על ידי מדענים אחרים) לפני פרסום. בעבר נמנעו חלק מהמדענים מפרסום כדי לשמור על יתרון, ולפעמים הממסד אסר פרסומים מסוכנים. גם היום חלק מהמחקר נותר חסוי, למשל בעבודה במוסדות ביטחוניים כמו ה-NSA.

מאפיין בולט הוא ההתמחות ההולכת ומעמיקה עם הזמן. בתקופות מוקדמות היו מדענים רב-תחומיים, כמו לאונרדו דה וינצ'י. עם גדילת הידע קשה כיום להיות מומחה בכל התחומים.

אין גבול חד בין מדע להנדסה. מהנדסים נוטים לעסוק במטרות מעשיות, בעוד מדענים חוקרים עקרונות יסוד. שניהם פועלים מתואר הבעיה לעבר פתרון. מדענים בונים ציוד מחקר ומהנדסים מבצעים מחקרים מדעיים.

דוגמאות לחוקרים שעברו בין תחומים הן פטר דייב (מהנדס ואז זוכה בפרס נובל בכימיה), פול דיראק וקלוד שאנון, שהשפיעו על פיזיקה ומתמטיקה.

מדען הוא מי שבודק ושואל שאלות על העולם. הוא משתמש בשיטות מדעיות. שיטות אלה הן דרכים מסודרות לבדוק רעיונות.

לרוב מדענים רוצים להבין דברים. הם אוהבים הכרה על עבודתם. יש פרסים חשובים, כמו פרס נובל. ציון העבודה נעשה גם על ידי אזכור המאמר שלהם על ידי מדענים אחרים.

יש שני סוגי מחקר עיקריים. מדע טהור הוא כדי להרחיב ידע. מדע שימושי עוזר גם לטכנולוגיה ולעבודה. דוגמאות הן ביולוגיה מולקולרית, פרויקט הגנום האנושי, פיזיקת החלקיקים וננוטכנולוגיה. לעתים מקווים שתחומים אלה יעזרו בפיתוח מחשבים חכמים ובינה מלאכותית.

מדענים גם נחלקים לתאורטיקנים וניסיונאים. תאורטיקנים מפתחים רעיונות. ניסיונאים בודקים רעיונות עם ניסויים. יש גם מדעים שעושים בעיקר תצפיות, כמו אסטרונומיה ומטאורולוגיה. מתמטיקה ומחשבים עוזרים לכל המדעים.

פעם רבים מהמדענים היו כמרים ונזירים, כי הם ידעו לקרוא ולכתוב. דוגמאות ישנות הן קופרניקוס ומנדל. היום רוב המדענים עובדים באוניברסיטאות, במכונים או בחברות.

מדען מפרסם את תוצאותיו במאמר. מאמרים נבדקים על ידי מדענים אחרים לפני פרסום. לפעמים מחקרים נשארים חסויים, כמו עבודה בסוכנויות ביטחוניות.

מהנדסים עובדים על פתרונות מעשיים. מדענים חוקרים עקרונות. יש להם חפיפה רבה. גם מהנדסים יכולים לעשות מחקר מדעי.