מדרש (מילה שמקורה ב"דרש", חיפש) הוא שיטה לפרש את מקרא ולפעמים גם קובץ של פירושים. המדרש עוסק בעיקר ב"דרש", פירושים מעמיקים שמרחיבים את פסוק המקרא.
במסורת מחלקים את הפרשנות ל־4 דרכים: פשט (המשמעות הפשוטה), רמז (רמיזה או רמז מפורש), דרש (הרחבה פנימית של הפסוק) וסוד (מסקנות מיסטיות). המדרש עוסק בעיקר בדרש ולעתים ברמז.
בפרשנות משתמשים בטכניקות שנקראות מידות, כללים לפרש מילים, סדר אירועים או עודף מילים. על חלק מהמדרשים מיוחסות 13 מידות לתנא רבי ישמעאל. הרבה מדרשים בנויים כדו־שיח או רב־שיח: לפעמים אלה דמויות שיצר המחבר כדי להעביר רעיון דתי או מוסרי.
במדרש בראשית רבה נפוצה ה"פתיחתא". זו פתיחה שמתחילה בפסוק רחוק מספרי הכתובים, ואז מחברת אותו בסוף לפסוק של פרשת השבוע. החוקרים חולקים אם הפתיחות נאמרו מול הקהל בבית הכנסת או בדיון תלמודי בין חכמים בלבד.
המדרש מתחלק לשני תחומים עיקריים: מדרשי הלכה ומדרשי אגדה.
מדרשי הלכה קושרים פסוק להלכה (חוק דתי). הם לעתים קדמו למשנה, ומשמשים כהצדקה להלכות או כדרך ליצירת הלכות חדשות.
מדרשי האגדה מתמחים בחלקים הסיפוריים של המקרא. יש בהם חופש פרשני גדול יותר. הם מציגים גם רעיונות פילוסופיים ומיסטיים, למשל עיסוק במלאכים או במקומות נשמה אחר חיי־העולם. חלק מהרעיונות מטפוריים ויש שטוענים שלא כוונו להבנה כפשוטן; לעתים נועדו להסתיר מסרים מורכבים מן הציבור.
מדרש פירושו דרך להסביר את סיפורי התנ"ך. המילה מגיעה מהמילה "דרש" שפירושה חיפש.
יש ארבע דרכים לפרש את התנ"ך: פשט, פירוש פשוט, רמז, רמיזה, דרש, פירוש עמוק, וסוד, לימוד סודי. המדרש מתמקד בעיקר בדרש.
מדרשים משתמשים ב"מידות", שיטות לפרש מילים וסדר פסוקים. לפעמים כתבו מדרשים בצורת שיחה בין דמויות.
יש שני סוגים חשובים. מדרשי הלכה עוזרים למצוא חוקים שנלמדים מהפסוקים. מדרשי אגדה מסבירים סיפורים ומביאים רעיונות על מלאכים ועל עולם הבא. הם רבים בדמיון ונותנים מוסר או מחשבה.
פתיחתא היא פתיחה במדרש. היא מתחילה בפסוק מרוחק ואז מתחברת לפרשת השבוע.
תגובות גולשים