מדרש אבא גוריון הוא אוסף מדרשי על מגילת אסתר. מדרש, פירושים והרחבות על פסוקים, נקרא כך לפי פתיחתו: 'אבא גוריון איש צידן אמר חמשה דברים...'. במהדורות המודפסות המדרש מחולק לשבע 'פרשות' התואמות חלקית לחלוקת הפרקים המקראית, והחל משמינים עד י אין בו מדרש.
הטקסט אינו אחיד: חלקו נדרש בקיצור על פסוקים, וחלקו מכיל הרחבות אגדיות, סיפורים עממיים שמרחיבים אירועים במגילה. בין ההרחבות בולטות סיפורים כמו הולכת מרדכי על הסוס, והגדרות המזהות בין כסא אחשוורוש לכיסא שלמה. גם דברי הקטרוג של המן מורחבים כאן; הוא מתאר את היהודים כקהילה של סוחרים שמנצלים חגים כדי ליצור מחסור וכך להרוויח. תיאורי המן משקפים טענות אנטי-יהודיות שהיו נפוצות בתקופה ובסביבה שבה חובר המדרש, אולי בתקופה הביזנטית.
המדרש חובר כנראה במאה העשירית והיה נפוץ בימי הביניים. הוא לא הודפס עד המאה ה־19. ההדפסה הראשונה נעשתה על ידי אהרן (אדולף) ילינק בלייפציג בשנת תרי"ג (1853), מתוך כתב יד חסר ולקוי שהיה בספריית המבורג. מהדורה משופרת יצאה על ידי שלמה בובר בוילנה בשנת תרמ"ז (1887), על בסיס כתב יד מספריית הקזנטנזה ברומא ותיקונים מכתבי יד נוספים.
בעשורים האחרונים חוקרים באוניברסיטת בר־אילן, בראשות פרופ' יוסף תבורי, עוסקים בהכנת מהדורה ביקורתית של מדרש אבא גוריון על בסיס כ־12 כתבי יד וקטעי גניזה. קיימים גם עיבודים ונוסחים אשכנזיים בכתבי יד שכמה מהם הוסיפו דרשות ותיקונים מסברה. מחקרים אקדמיים עדכניים דנים ביחסו של המדרש למדרשים אחרים, וביחוד למדרש אסתר רבה. חלק מאגדות המדרש מופיעות גם בתרגום שני של המגילה, התרגום הארמי המלווה בתוספות סיפורתיות.
מדרש אבא גוריון הוא פירושים וסיפורים על מגילת אסתר.
השם מגיע מתחילת המדרש: 'אבא גוריון איש צידן אמר חמשה דברים...'. מדרש הוא הסבר על הפסוקים. יש במדרש גם אגדות, סיפורים שמרחיבים אירועים.
בחלקים קצרים המדרש מסביר פסוקים. בחלקים אחרים יש סיפורים גדולים, למשל על מרדכי ועל הסוס שלו. המן גם מתואר כאן מדבר נגד היהודים ומאשים אותם במסחר בשעות חג. אלה מילים שמשקפות טענות אנטי־יהודיות שהיו נפוצות בזמנו. אנטי־יהודיות כלומר המון דעות רעות על יהודים.
המדרש נכתב כנראה במאה העשירית. הוא היה נפוץ בימי הביניים. ההדפסה הראשונה היתה ב־1853 על ידי אהרן (אדולף) ילינק. המהדורה ההיא היתה מבוססת על כתב יד פגום. מהדורה משופרת יצא בהמשך על ידי שלמה בובר ב־1887, מבוססת על כתב יד מרומא ותיקונים נוספים.
כיום חוקרים אוספים כתבי יד וקטעי גניזה כדי להכין מהדורה מדויקת יותר. כמה מן הסיפורים האלה גם נמצאים בתרגום שני של המגילה, תרגום ארמי שיש בו תוספות וסיפורים.
תגובות גולשים