מדרש תנחומא, שנקרא גם "מדרש ילמדנו", הוא כותרת לשלושה קובצי מדרש אגדה. מדרש (פירושים והרחבות על פסוקי המקרא) זה נקשר לשמו של האמורא (חכם תלמודי) רבי תנחומא בר אבא, והופעת אמרותיו בו בולטת. קיימים בנספחים גרסאות "חדש" ו"ישן" בדפוס, וכן מוזכר מדרש שאבד אך מצוטט במקורות אחרים.
המדרש עוסק בחמשת חומשי תורה. רובו נכתב בעברית, אך יש בו גם ארמית גלילית, יוונית ולטינית. הוא הגיע לגיבוש במחצית הראשונה של המאה ה־9 לספירה. מקורו בארץ ישראל, ולכן מבוסס על חלוקה לפרשות לפי מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוג שם. החלוקה לפרשות לפי מחזור שקבעו בבבל היא מאוחרת ולא מקורית במדרש.
המדרש ספג גם קטעים ממדרשים בבליים ומקדומים. לדוגמה, בתוך פרשת נח מופיעים קטעים מה"שאילתות דרב אחאי גאון" (חיבור בבלי), וכן נמצאים בו קטעים מפרקי דרבי אליעזר ומכילתא דרבי ישמעאל. חוקרים נחלקים בשאלת תאריכו, ויש דעות שמקדימותו למאה ה־7 וגם דעות שמאחרות אותו אחרי המאה ה־9.
מדרש תנחומא מסודר לפי פרשות התורה. הוא נקרא גם "ילמדנו" בעקבות פתיחת השאילתות בביטוי זה. המבנה החוזר שלו כולל ארבע חלקים: טקסט פסוקי (לא תמיד), שאלה הלכתית (שאלה על דין; הלכה = חוק דתי), תשובה הלכתית, ומעבר לדבר אגדה (סיפורים והרחבות שאינם הלכתיים). רבות מהשאלות נראות פיקטיביות, כלומר שאלן הדרשן כדי לפתוח את הדרשה.
מדרש תנחומא נכתב באריכות וביחידות מובנות. הוא השפיע על מדרשים מאוחרים יותר, במיוחד על חלקים של שמות רבה, במדבר רבה ודברים רבה. בנוסף, פירושי רש"י מצביעים על כך שמדרש זה היה מקור משמעותי בעבודתו של רש"י.
מדרש תנחומא נקרא גם מדרש ילמדנו. מדרש הוא פירושים וסיפורים על פסוקי התורה. השם מגיע מרבי תנחומא בר אבא. כמה מאמרות שלו מופיעות במדרש.
המדרש עוסק בחמשת חומשי התורה. רובו כתוב בעברית. יש בו גם מילים בארמית, ביוונית ובלטינית. למדרש היו גרסאות ישנות וחדשות, וגם מדרש שאבד ומצטטו במקומות אחרים. הוא גובש סביב המאה ה־9 לספירה. מקורו בארץ ישראל, ולכן המחלקה לפרשות מתאימה למחזור קריאה תלת־שנתי שהיה נהוג שם.
המדרש בנוי ממשפטים קצרים שחוזרים על עצמם. יש בו ארבעה חלקים: פסוק, שאלה הלכתית (שאלה על תורת הדינים), תשובה הלכתית, ואז סיפור או הסבר אגדי. אגדה היא סיפור שמרחיב על משמעות הפסוק. רוב השאלות במדרש נראות כמו שאלות בדויות, שהדרשן הכין מראש.
מדרש תנחומא השפיע על מדרשים מאוחרים. חלקים משמות רבה, במדבר רבה ובדברים רבה הושפעו ממנו. גם רש"י השתמש בו בעבודתו על פירושי המקרא.
תגובות גולשים