מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה; בעבר נקראה פיגור שכלי) היא הפרעה נוירו‑התפתחותית שבה היכולת האינטלקטואלית וההתפקוד היום‑יומי נמוכות מהמקובל. זה יכול לכלול קושי בלמידה, בהבעה ובתקשורת, ובמיומנויות שדרושות לשגרת החיים.
במאה ה‑21 שינו השפה הציבורית והמקצועית את המונח "פיגור" ל"מוגבלות שכלית התפתחותית" (מש"ה). בישראל הוחל השימוש הרשמי במונח זה מאז החלטות ממשלה וכנסת בשנים האחרונות.
אחד הקריטריונים לאבחון הוא מדידה של ה־IQ (מנת משכל), שזו בדיקה של יכולות חשיבה. באופן מקובל, IQ נמוך מ‑70 נחשב משמעותי, כאשר הבדלים נוספים מתחת לערך זה מעידים על חומרה רבה יותר. עם זאת, היום לא מסתמכים רק על IQ. מבקרים מצביעים על כך שמדד זה לבדו אינו מספק, כי אנשים עם אותה מנת משכל יכולים לתפקד אחרת.
קריטריון חשוב הוא היכולת התפקודית־ההסתגלותית. זה כולל מיומנויות חברתיות, תקשורת, למידה, עבודה, מגורים עצמאיים, שמירה על בטיחות וניהול זמן פנוי. הערכה זו בוחנת איך האדם מסתגל לדרישות החברתיות והיומיומיות הצפויות בגיל ובתרבות שלו. בדיקות אלו ביחד עם מדד ה‑IQ נותנות תמונה יותר מלאה.
על הקשיים האינטלקטואליים וההסתגלותיים להופיע בילדות, לפני גיל 18. זה מבדיל בין מוגבלות התפתחותית לבין אובדן יכולת מאוחר, למשל אחרי שבץ מוחי.
בישראל ילדים מגיל 3 חודשים עד 18 שנים ו‑3 חודשים שאובחנו בוועדת האבחון של משרד הרווחה זכאים לקצבת נכות. הזכאות תלויה בקריטריונים כמו תושבות, שהייה בישראל והמצב המשפחתי. קיימים גם הטבות נוספות למי שאובחן על‑ידי הוועדה.
ההגדרה הרשמית בארץ נקבעת על‑ידי ועדת אבחון של "האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית". האבחון כולל הערכות של אנשי מקצוע שונים (עובד סוציאלי, רופא, פסיכיאטר, פסיכולוג ומורה). הוועדה בוחנת את הממצאים ומקבלת החלטות שנותנות זכויות ושירותים. יש אפשרות לערער לבית המשפט.
לאנשים עם מוגבלות שכלית נפוצות יותר בעיות נפשיות שונות, הפרעות קשב ולהיפך. חלק מהמתמודדים עלולים להראות התנהגויות חוזרות או קושי בוויסות רגשי. עם זאת, בקבוצה מסוימת כמו בעלי תסמונת דאון נמצא גם דו״ח המחבר בין IQ נמוך לבין רמות גבוהות של שביעות רצון ואושר חיים.
הגורמים מגוונים: גנטיים, ביולוגיים לא גנטיים (התפתחותיים או נרכשים) וסביבתיים פסיכו‑סוציאליים. ברוב המקרים קשה לציין גורם יחיד. בכשני שלישים מהמקרים אפשר לזהות סיבה סבירה.
שינויים כרומוזומליים יכולים לגרום למוגבלות. גורמי סיכון כוללים גיל הורים מתקדם וחשיפה לקרינה. חלק מהתסמונות הגנטיות מלוות גם בדפוסי התנהגות מסוימים.
במהלך ההריון זיהומים, שימוש באלכוהול, תזונה לקויה ומחלות של האם עלולים לפגוע בהתפתחות העובר ולגרום למוגבלות. גם תקלות בלידה, פגות קיצונית ופגיעות מוחיות לאחר הלידה הם גורמים ידועים.
עוני, תזונה לקויה וסביבה עם גירויים מועטים עלולים להשפיע לרעה על ההתפתחות. ציפיות נמוכות מההורים או הסביבה עלולות להגביל את ההזדמנויות של הילד.
מניעה כוללת בדיקות גנטיות לפני ההיריון, חיסונים, מעקב רפואי תקין בהריון, מניעת חשיפה לרעלים (אלכוהול, סמים, עישון), וטיפול בזיהומים. לאחר הלידה חשוב טיפול רפואי רציף, חיסונים, גירויים מתאימים ותמיכה להורים.
בישראל קיימת חינוך מיוחד שנמשך עד גיל 21, עם אפשרות ליום לימודים ארוך ושילוב במעונות ותמיכה אישית. ילדים עם מוגבלות קלה עשויים להיות משולבים בבית־ספר רגיל, בעוד שמקרים בינוניים וקשים זקוקים למסגרות חינוכיות מיוחדות. מערכת החינוך מתמקדת גם בכישורי חיים כמו שימוש בכסף, תחבורה ועזרה עצמית.
הוראה לאנשים עם מוגבלות שכלית משלבת חינוך, טיפול סיעודי ושיקום. תוכניות מותאמות אישית בונות כישורי תקשורת, תעסוקה, כישורי חיים וכישורים מוטוריים. מורים נדרשים לתמיכה והדרכה מתאימה, אך לעיתים הם מדווחים על קושי למדוד שיפור לאורך זמן.
בשנים האחרונות הושקו תוכניות פיילוט להסבה להשכלה גבוהה, כמו תוכנית "שובל" שהחלה ב‑2019, ובה סטודנטים עם מוגבלות שכלית למדו מקצועות נבחרים בסמסטרים מסוימים.
לאחר גיל 21 המדינה מספקת מסגרות יומיות ודיור לפי הצורך. קיימים מעונות, הוסטלים ומערכי דיור ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים, וכן מסגרות בקהילה שמאפשרות מגורים במשפחה או לבד בליווי מתאים.
מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) היא קושי בלימוד ובעשיית דברים יומיומיים. זה יכול להשפיע על הלמידה, הדיבור וההתנהלות היומיומית.
בודקים שתי דברים חשובים: מבחן IQ (זה בוחן חשיבה) וכישורי הסתגלות, כלומר איך הילד מסתדר בבית ובחברה. הקושי צריך להופיע בילדות, לפני גיל 18.
יש כמה סיבות. לפעמים זה בגלל גנים (מה שהורה מעביר), ולפעמים בגלל בעיות בהריון, בלידה או בתנאי גידול קשים. לעיתים לא יודעים בדיוק למה.
אנשים עם מוגבלות שכלית לעיתים מתקשים בביטוי רגשות או בהתנהגות. יש מי שפיתח דפוסי חוזרים כמו חזרת על מילים או תנועות. אצל אנשים עם תסמונת דאון יש פעמים רבות גם שמחה וסיפוק גבוהים מהחיים.
בישראל יש ועדת אבחון שקובעת זכאות לקצבאות ושירותים. ילדים מאובחנים זכאים לסיוע חינוכי וטיפולי. יש גם מסגרות חינוך מיוחד ומקומות דיור ותמיכה למבוגרים.
ילדים עם מש"ה יכולים לקבל חינוך מיוחד עד גיל 21. בתי ספר מיוחדים מסייעים ללמוד וגם ללמוד כישורי חיים, כגון שימוש בכסף והליכה בתחבורה ציבורית. יש גם תוכניות מיוחדות להשכלה גבוהה למעוניינים.
הרופאים ממליצים על בדיקות לפני ההריון, חיסונים וטיפול טוב במהלך ההריון. חשוב גם להימנע מאלכוהול וסמים בהריון. אחרי הלידה חשוב טיפול, חיסונים וסביבת גידול תומכת עם הרבה גירויים חיוביים.
תגובות גולשים