מוות (עולם הדיסק)

מוות הוא דמות אישית וידידותית למחצה בסדרת הפנטזיה הפרודית "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט. מדובר בהאנשת המוות, כלומר המוות מוצג כדמות אנושית, והיא מופיעה כמעט בכל ספרי הסדרה. חזותו של מוות היא של שלד בגלימה שחורה עם חרמש; הוא לוקח את נשמות הנפטרים בזמן מותהן ומשמש כמנהל ומפקח על ענייני המוות בעולם הדיסק.

דמותו החלה כסוג של מלאך מוות פשוט, אך עם הזמן פותחה אישיות מורכבת. מוות אינו אכזרי כפי שמצופה ממנו. הוא רואה בעבודתו שירות חשוב ומגלה סקרנות ואמפתיה כלפי בני האדם. המפגש המתמיד שלו עם מנהגים אנושיים גורם לו לחקות אותם ולעתים לאמץ הרגלים אנושיים.

ממראה חיצוני קשוח הוא נעשה דמות רכה יותר לאורך הספרים. הופעתו הראשונית הייתה ב"צבע הכשף" (Colour of Magic). בספרים חשובים דוגמת "תרועת מוות" (Mort) ו"איש הקציר" (Reaper Man) נראית תנועה מאדם-ללא-רגש לדמות שמפתחת רגשות, אהבה ותחומי עניין אנושיים. הוא אימץ ילדה בשם איזבל, שכר משרת בשם אלברט וקיבל שוליה שנקרא מורט. נכדתו המאומצת סוזן מייצגת את ההמשך המשפחתי ואת הקשר בינו לבין העולם החי.

המשרה של מוות היא לקחת נשמות וללוותן לעולם הבא. הוא פועל גם על שעוני החול, סימון הזמן שנותר ליצורים חיים, וכן חובר להקשרים של סיבתיות, כדי לשמור שהמציאות תתנהל בסדר. רק מכשפים, ילדים קטנים, חתולים ואנשים בעלי מודעות גבוהה יכולים לראותו לפני מותם. למלכים משליך מוות טעימה שונה מהחרמש: הם זוכים ל"טעם החרב".

ממלכתו חוץ-ממדית, צבועה בשחורים, ובמרכזה בית גותי בשם Mon Repos. הבית גדול יותר בפנים ומכיל ספרייה, חדרי עבודה, חדרי שעוני-חול ועוד. חלקים מהממלכה משתנים עם השינויים באישיותו של מוות, ובספר "איש הקציר" נוסף שדה דגן זהוב שזכר לתקופת פרישתו.

איזבל היא בתו המאומצת; מורט שימש כשוליו והפך לבעלה; סוזן היא נכדתו המאומצת ובעלת כוחות על-טבעיים; אלברט הוא משרתו שברח מהמוות והמשיך לחיות בממלכה. בנוסף קיימים דמויות לוויין כמו מוות החולדות (Death of Rats) ועורבו קוות', שמרבים להופיע לצדו.

בינקי הוא הסוס של מוות. הוא לבן, יכול לעוף ולנסוע בממדים ובזמן. כל עוד הוא משרת את מוות, אינו מזדקן.

עזראל היא ישות קוסמית גדולה, שמתפקדת כ"מוות של היקום".

בקורטקס הכתיבה של פראצ'ט, קולו של מוות מסומן בטיפוס מיוחדת (בתרגום העברי מודגש). ספרים שמרכזם מוות וקרוביו חופרים בשאלות על טבע המוות, מוסר ותפקידו בחיים. אחד האנטגוניסטים החוזרים הם המאזינים של המציאות (האודיטורס), ישויות חסרות אישיות ששונאות את הכאוס האנושי ומנסות להסיר אישיות ממוות.

מוות נותר אחת הדמויות הפופולריות בסדרה, משום שילוב של הומור, חמלה ורעיונות עמוקים על טבע האדם ועל תפקיד המוות בחברה.

מוות הוא דמות בספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט. הוא נראה כלוחם שלד בגלימה שחורה. הוא נושא חרמש, כלי חקלאי שמשתמשים בו לקציר.

במקום להיות מפחיד לגמרי, מוות מוצג כחייב בעבודה. הוא לוקח נשמות, הנשמה היא מה שמייחד כל יצור חי, ברגע שמסתיימת חייו. הוא סקרן לגבי בני אדם ואף מנסה לחקות את מנהגיהם.

בהתחלה הוא היה קר וקשה. בהמשך למד להרגיש ולעזור. הוא אימץ ילדה בשם איזבל. הוא קיבל שוליה בשם מורט. לבסוף נולדה נכדתו סוזן, שיש לה כוחות מיוחדים.

עבודתו היא לקחת נשמות ולדאוג שהעולם יפעל כשורה. הוא בודק שעוני-חול, שעונים שמראים כמה זמן נשאר ליצורים לחיות. לפעמים הוא מבקר אישית אצל מכשפים או מלכים.

הוא גר במקום מחוץ לזמן. שם הכל שחור, ויש בית גדול בשם Mon Repos. בבית ספריה, חדרי שעונים ועוד.

איזבל היא הבת המאומצת. מורט היה שוליה. סוזן היא נכדתו ובעלת כוחות מיוחדים. אלברט הוא משרת שהוא לא מת.

יש גם מוות קטן לחולדות. החבר שלו הוא עורב שנקרא קוות'. קולותיהם בלתי מובנים לאנשים, אבל הם נמצאים תמיד בצד של מוות.

בינקי הוא הסוס של מוות. הוא לבן, יכול לעוף ולעבור בממדים. כל עוד הוא עובד בשביל מוות, הוא לא מזדקן.

עזראל היא ישות ענקית שקשורה למוות של כל היקום.

הדמות הזו אוהבת להיפגש עם אנשים וגם לעזור להם. היא מביאה מחשבה על מה זה חיים ועל מוות, אבל בדרך מצחיקה ועדינה.