מוזיקה לטינו-אמריקאית מקורה במדינות אמריקה הלטינית וברוב המקרים בשפות ספרדית או פורטוגזית. היא נוצרה גם על ידי מהגרים היספנים בארצות הברית. העושר שלה מגיע מתערובת מסורות מקומיות, אירופאיות ואפריקאיות.
מוזיקה מאזורי הרי האנדים במערב דרום אמריקה, למשל פרו ובוליביה. המנגינות שם נוטות להשתמש בחלילים וכלים מסורתיים.
כוללת סגנונות ממקסיקו וממרכז אמריקה. הסגנון משתנה לפי אזור והיסטוריה מקומית.
המוזיקה הקאריבית התפתחה באיים כמו קובה והרפובליקה הדומיניקנית. סוגים מוכרים: סון קובני, רומבה, סלסה, מרנגה, בצ'אטה ורגאטון. סלסה התגבשה גם בארצות הברית על בסיס סגנונות מקובא.
ברזיל פיתחה סגנונות ייחודיים בפורטוגזית.
כלים נפוצים כוללים מערכת תופים, פרקאשן (כלי הקשה), פסנתר, גיטרה, גיטרת בס וקונטרבס (בס גדול). מאז 2000 מוענק פרס גראמי לטיני לשירים בשפה ספרדית או פורטוגזית, בכ־40 קטגוריות בכל שנה.
מוזיקה לטינית מגיעה מארצות אמריקה הלטינית. בדרך כלל שרים בה בספרדית או בפורטוגזית (שפת ברזיל).
יש כמה קבוצות עיקריות: מוזיקה מההרים (אנדים), ממקסיקו וממרכז אמריקה, מהמזרח הקריבי ומברזיל.
כלים ששרים ורוקדים איתם: תופים, פרקאשן (כלי הקשה), פסנתר, גיטרה ובס. קונטרבס הוא בס גדול שמנגן בתחתית הצליל.
המוזיקה של האיים כוללת סגנונות קצביים. דוגמאות ידועות: סון קובני, סלסה, מרנגה, בצ'אטה ורגאטון. חלק מהם הגיעו גם לאמריקה וזה שינה אותם קצת.
משירים טובים מקבלים פרס גראמי לטיני מאז שנת 2000. הפרס מחפש שירים בספרדית או בפורטוגזית.
תגובות גולשים