מולקולה היא קבוצת אטומים המחוברים זה לזה בקשר כימי. היא החלקיק הכי קטן שעדיין שומר על תכונות של תרכובת. המונח טבע הכימאי אמדאו אבוגדרו.
בדרך כלל למולקולה אין מטען חשמלי. כאשר יש לה מטען, קוראים לה יון או יון מולקולרי. יון הוא חלקיק חשמלי חיובי או שלילי.
אטומים במולקולה מחוברים בעיקר בקשרים קוולנטיים. קשר קוולנטי הוא שיתוף של זוג אלקטרונים בין אטומים. לדוגמה, במולקולת חמצן (O2) שני אטומים משתפים זוגות אלקטרונים ויוצרים קשר כפול.
קיימים גם קשרים יוניים, שבהם מטענים נגדיים נמשכים זה אל זה. דוגמה ידועה היא מלח בישול, שבו נתרן כלוא עם כלוריד.
בנוסף לקשרים האלה, בין חלקים שונים במולקולה יכולים להתפתח אינטראקציות נוספות שקובעות את הצורה התלת־ממדית שלה.
נוסחה מולקולרית מציינת כמה אטומים מכל סוג יש במולקולה. למשל, מים מכילים שני אטומי מימן ואטום חמצן. נוסחת מבנה מפרטת איך האטומים מקושרים זה לזה.
שמות מולקולות משמשים גם הם לתיאור מבנה, למשל דו־תחמוצת הפחמן הוא CO2.
איזומריה היא מצב שבו אותה נוסחה מולקולרית יוצרת שתי מולקולות שונות במבנה. איזומרים יכולים להיות פעילים ביולוגית בצורה שונה. סוג נפוץ הוא איזומריה אופטית, שבה שני איזומרים הם תמונת מראה אחד של השני. תחום שעוסק בזה נקרא סטריאוכימיה.
יש מולקולות קטנות ויש גדולות מאוד. פולימרים הם מולקולות ארוכות שנבנות מחזרות של יחידות קטנות. חלבונים הם דוגמה למולקולות גדולות הבנויות מחומצות אמינו. DNA ו־RNA הן מולקולות ביולוגיות מורכבות המורכבות מיחידות חוזרות, והן חיוניות לתפקוד התאים.
כמעט כל המולקולות קטנות מדי כדי לראות בעין. היחידה המקובלת למדידת גודל מולקולות היא אנגסטרום; זהו יחידת אורך מאוד קטנה. המולקולה הקטנה ביותר היא מולקולת מימן דו־אטומית, שקוטרה כ־0.74 אנגסטרום. יש גם מולקולות מלאכותיות גדולות מאוד, כמו סוגים של סיליקה מיקרו־נקבובית, שהקוטר שלהן מגיע לאלפי אנגסטרומים.
ניתן לתאר מולקולה בעזרת נוסחה מולקולרית, נוסחת מבנה ושמות כימיים. תאורים אלה מסייעים להבין את הרכב המולקולה, הקשרים בתוכה ואת צורתה במרחב.
מולקולה היא קבוצה של אטומים שמחוברים ביחד. אטום הוא חלקיק קטן מאוד.
מולקולה היא החלק הכי קטן שעדיין מתנהג כמו חומר.
אם למולקולה יש מטען חשמלי קוראים לה יון. יון הוא חלקיק עם מטען.
אטומים מתחברים בעזרת קשרים. קשר קוולנטי הוא שיתוף של אלקטרונים. קשר יוני נוצר כשיש מטענים נמשכים זה לזה.
לדוגמה, מלח בישול נוצר מקשרים בין מטענים שונים.
יש מולקולות מאוד גדולות שנקראות פולימרים. חלבונים ו־DNA הם דוגמאות למולקולות גדולות שתפקידן חשוב בתאים.
רוב המולקולות קטנות מאוד. לא ניתן לראות אותן בעין. יש כלים מיוחדים שרואים מולקולות.
חלק מהמולקולות קטנות מאוד וחלקן גדולות עד שאפשר למדוד אותן ביחידות קטנות שנקראות אנגסטרומים.
תגובות גולשים