מונוכרומטיות

מונוכרומטיות היא תכונה של מקורות אור שבה האור מכיל בעיקר אורך גל אחד. אורך גל הוא המרחק בין שני שיאים של גל. במציאות לא ניתן לקבל מקור שהוא מונוכרומטי לגמרי, בגלל עיקרון אי הוודאות של הייזנברג, עיקרון פיזיקלי שמונע דיוק מוחלט של תכונות גליות. לכן מדברים על מקורות קוואזי־מונוכרומטיים, כלומר כמעט מונוכרומטיים: הספקטרום שלהם מוקף בתחום צר של אורכי גל סביב אורך גל מרכזי. בפועל נוהגים לעתים להתייחס פשוט כאל מונוכרומטי.

אור יכול להיות מונוכרומטי גם בלי להיות קוהרנטי. קוהרנטי פירושו שקיים קשר בין פאזות הגל בזמנים או במקומות שונים, שהגלים מסונכרנים. למשל, אור לבן שעובר מסנן צר נהפך למונוכרומטי, אבל לא בהכרח לקוהרנטי. לייזר בדרך כלל נותן גם מונוכרומטיות וגם קוהרנטיות.

ייחודו של אור מונוכרומטי הוא שאנרגיית כל הפוטונים שלו שווה. פוטון הוא החלקיק הקטן של האור שנושא אנרגיה. בזכות האנרגיה הקבועה משתמשים באור מונוכרומטי בתהליכים שדורשים אנרגיה מדויקת, למשל בקירור לייזר.

מונוכרומטיות משמשת גם בעיצוב ובאמנות. זה כשעובדים בגוון אחד ובגווני בהיר וכהה שלו. כך "מונוכרומטיות של אדום" תכלול גם בורדו, ארגמן וורוד. טכניקה גריזיי משתמשת בגוונים של אפור או חום כדי ליצור אשליה של תבליט או פסל.

מונוכרומטיות פירושו אור בצבע אחד בלבד. אורך גל הוא המרחק בין שני שיאים של גל. מקור מושלם כזה לא קיים באמת. חוק פיזיקה בשם הייזנברג מונע זאת, ולכן יש רק "כמעט" מונוכרומטיים.

אפשר להפוך אור לבן לצבע אחד בעזרת מסנן צר. לייזר נותן אור מדויק ומסודר, ולכן הוא כמעט תמיד מונוכרומטי וקוהרנטי. קוהרנטי זה אומר שהגלים מסודרים יחד.

עוד דבר מונוכרומטי הוא שימוש בגוון אחד בציור או בעיצוב. למשל, ערכת צבע אדומה כוללת ורוד, ארגמן ובורדו. יש גם טכניקה שנקראת גריזיי. בגריזיי מציירים בגווני אפור או חום כדי שזה ייראה כמו פסל.