מונוציט

מונוציטים הם תאי דם לבנים במערכת החיסון. הם בולעים פתוגנים (מזיקים) ומשמשים כתאי-אם למקרופאג'ים, התאים הבלעניים החשובים ברקמות. כשמונוציט יוצא מהדם ונודד לרקמה, הוא מתמיין למקרופאג' (תא בולע ברקמה).

המונוציטים הם תאי הדם הלבנים הגדולים ביותר. קוטרם כ-15, 25 מיקרומטר. אורך חייהם הכולל יכול להגיע לכמה חודשים, אבל הם נשארים בדם רק כשלושה ימים לפני שהם עוזבים לרקמות. בקצה הם יכולים גם להתמיין לתאים דנדריטים בעור או בריריות.

שכיחותם בדם היא כ-4%, 8% מכל תאי הדם הלבנים. לגרעין שלהם צורה גדולה ובולטת בצורת U. בצביעות מיקרוסקופיות הגוף הציטופלזמתי שלהם נראה באפור-כחול, והגרעין בסגול כהה.

מונוציטים הם אגרנולוציטים, כלומר הציטופלזמה שלהם חסרה גרנולות ספציפיות (גרנולות הן חלקיקים בתוך התא). זה שונה מתאי משפחת הגרנולוציטים, כמו נויטרופילים, אאוזינופילים ובאזופילים. מונוציטים נמשכים כימוטקטית לאזורי זיהום (נמשכים בעקבות אותות כימיים), מבצעים פגוציטוזה (בליעה והרס של פתוגנים) וגם בולעים תאים עצמיים שנדבקו בחיידקים או בנגיפים תוך-תאיים.

בזמן זיהום ברקמה, נודדת זרם גדול של מונוציטים מהדם אל הרקמה. שם הם גדלים מעט, כמות הליזוזומים בהם גדלה, והם הופכים למקרופאג'ים. הליזוזומים הם אברונים בתא שאחראים לפירוק ולמסת הפתוגן אחרי שהוא נבלע.

מונוציטים (תאי דם לבנים) עוזרים להגן על הגוף. הם בולעים חיידקים ופתוגנים. הם גם יכולים להפוך למקרופאג'ים (תאים בולעים ברקמות).

אלה התאים הלבנים הגדולים ביותר. גודלם כ-15, 25 מיקרומטר (קטן מאוד, רואים במיקרוסקופ). הם נשארים בדם כשלושה ימים, ואז עוברים לרקמות.

המונוציטים מהווים כ-4%, 8% מתאי הדם הלבנים. לגרעין שלהם צורה של U. בצביעה מיוחדת הציטופלזמה נראית אפורה-כחולה והגרעין סגול כהה.

כשיש זיהום, רבים מהם נודדים מהרקמה. הם מקבלים יותר ליזוזומים (שקיות בתא שממיסות חומרים), ומתחילים לפעול כמקרופאג'ים ולפרק את הפתוגנים.