מוסדות פוליטיים ברומא

ברומא העתיקה פעלו מוסדות פוליטיים מיוחדים.

ברפובליקה הרומית שלטו שני קונסולים (ראשי הרשות המבצעת) לשנה אחת. הקונסולים הובילו גם את הצבא. אחרי שנת כהונה קיבל הקונסול לעיתים את מעמד ה"פרוקונסול" (תואר של שלטון לשנה נוספת), ולעתים ניהל בשנה זו פרובינקיה.

היה חוק שקבע שהקונסולים יכולים לוותר על תפקידם לטובת דיקטטור (מנהיג חירום). החוק נקרא Lex Hortensia. הדיקטטור מונה לתקופה של עד חצי שנה או עד שפתר את העניין שבו מונה. הדיקטטור מינה גם את מפקד הפרשים, שהיה כפוף לו. בתום כהונתו יכול היה לעמוד לדין אם פעל באכזריות.

מתחת לקונסולים עמדו הפרטורים (שפוטים בתחילה), שעם הזמן שירתו בכל האימפריה. פרטורים יכלו גם לקבל ניהול של שטח ולהנהיג את הצבא בקרב. הקנסורים היו אחראים על הקנזוס (מפקד אוכלוסין), שבו חילקו את הרומאים לפי מעמד כלכלי. החלוקה הזו השפיעה מאוד על זכויות כלכליות ופוליטיות. הקווסטורים שימשו כשרי אוצר.

היו אספות עם שונות. הסנאט היה גוף של בני משפחות עשירות, ובו ישבו בתחילה כ-200 חברים, אחר כך כ-300 וסופם כ-600. תפקידו היה לייעץ לקונסולים בענייני כלכלה ופוליטיקה. הסנאט לא היה גוף מבצעי או מחוקק, אך הקונסולים לרוב לא פעלו בלא עצתו.

אספת הקנטוריות (Centuriate Assembly) הייתה מבחינה פורמלית המוסד המחוקק. היא גם בחרה בעלי תפקידים ציבוריים. הרכב האספה נקבע מהמפקד שנערך על ידי הקנסורים, והחלקה הראשונה כללה את העשירים שהכריעו בהצבעות. פורמלית הם היו חשובים יותר מהסנאט.

מעמד הפלבס (הפלבאים) היה קבוצת תושבים שהמקור שלהם אינו ברור; כנראה בני חורין או זרים שהתעשרו. הפלבאים דרשו זכויות פוליטיות: להתמנות לקונסולים, להיכנס לסנאט, לקבל אדמות ציבוריות ולהקים אספה משלהם. אחרי מאבק לא ידוע בפרטיו, קיבלו הפלבאים את רוב תביעותיהם. נוצרה גם משרת טריבון הפלבס (נציגי העם הפלבאי). תפקיד הטריבון היה להגן על הפלבאים מפני שרירותם של המגיסטראטים. לטריבון היתה זכות וטו, יכולת לחסום החלטה או פעולה של כל מוסד או בעל תפקיד בתוך רומא.

ברומא העתיקה היו חוקים ומוסדות מיוחדים.

שני קונסולים היו מנהיגי המדינה לשנה אחת. הם הובילו את הצבא. אחרי השנה קיבל לעיתים הקונסול תואר פרוקונסול. פרוקונסול הוא תפקיד לשנה נוספת, בדרך כלל בפרובינקיה, שטח מחוץ לרומא.

במצבי חירום קראו לחוק בשם Lex Hortensia. החוק אפשר לקונסולים למסור את השלטון לדיקטטור. דיקטטור הוא מנהיג חזק שמכהן עד חצי שנה או עד שהבעיה נפתרת. הדיקטטור מינה מפקד פרשים. בסיום כהונתו אפשר היה לבדוק אם פעל בחוסר צדק.

למטה ברשימה היו פרטורים, שופטים. עם הזמן פרטורים ניהלו גם פרובינקיות והובילו קרבות. קנסורים עשו מפקד אוכלוסין (קנזוס). במפקד חילקו אנשים לפי העושר שלהם. החלוקה הזאת השפיעה על הכוח והכסף.

היו גם קווסטורים, שאחראים על האוצר. הסנאט היה אסיפה של משפחות עתיקות ועשירות. בהתחלה ישבו בו כ-200 חברים, אח"כ 300 ולבסוף 600. הם ייעצו לקונסולים.

אספת הקנטוריות הייתה הגוף שהיה בוחר פקידים וחוקק חוקים. היא התחלקה לחמש קבוצות לפי המפקד. הקבוצה הראשונה כללה את העשירים והכריעה רבות.

הפלבאים היו תושבים שלא היו מבני המשפחות העשירות. אולי היו אלה עבדים משוחררים או בני זרים שהתעשרו. הם דרשו זכויות, וקיבלו אותן לאחר מאבק. נוצר תפקיד חדש, טריבון הפלבס. הטריבון הגן על הפלבאים ויכול היה להשתמש ב"וטו". וטו פירושו אפשרות לעצור החלטה בעיר רומא.