מוסלמים הם מאמיני האסלאם, דת מונותאיסטית (מאמינה באל אחד) שהחלה במאה ה‑7 בחצי האי ערב תחת הנהגתו של הנביא מוחמד. כיום יש כ‑1.9 מיליארד מוסלמים, כ‑רבע מאוכלוסיית העולם, והם הקהילה הדתית השנייה בגודלה אחרי הנצרות. רובם חיים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בדרום אסיה ובדרום‑מזרח אסיה. רק כ‑20% מהם חיים במדינות ערב. בישראל, מוסלמים היוו 18.0% מהאוכלוסייה נכון לשנת 2020.
האסלאם נחלק לשני פלגים עיקריים: סונה (כ־92% מהמוסלמים) ושיעה (כ־5%). שאר הפלגים מהווים בערך 3%. בתוך הסונה ישנן ארבע אסכולות הלכתיות מרכזיות, וכן תנועות משנה שונות. בין התנועות המוכרות: הווהאביה, פרשנות מילולית וקיצונית יחסית של ההלכה, שהוקמה בידי מוחמד אבן עבד אל‑ווהאב (1691, 1787) ושלטה בערב הסעודית; הסלפיה, זרם שחלקו מזוהה עם אידאולוגיות ג'יהאדיסטיות; והסופיות, זרם מיסטי המדגיש חוויה רוחנית.
הרעיונות של הפרדת הדת מהמדינה (חילון) הגיעו לעולם המוסלמי בעיקר במאה ה‑19, בתגובה לשלטון הקולוניאלי האירופי. במאה ה‑20 נוצרו מדינות לאום בעלות שלטון חילוני, בדומה למה שקרה בטורקיה אחרי רפורמות אטאטורק. מאז יש מאבק מתמשך בין תומכי החילון לבין אנשי הדת.
מאזן הכוחות השתנה מאז שנות ה‑70: זרמים דתיים רדיקליים ותנועות איסלאמיסטיות התחזקו בחלק מהמדינות. גורמים שתרמו להתעצמותם כוללים שחיתות שלטונית, חוסר יציבות ומצוקה כלכלית. כמה תנועות השתמשו בשירותי רווחה, בתי ספר, מרפאות ועמותות צדקה, כדי לזכות בתמיכה ציבורית ולחזק את השפעתן.
בחלק מהמקרים הופיעו פרשנויות קיצוניות שהובילו לפגיעה בחירויות ובזכויות, במיוחד של נשים. דוגמות קיצון אלה אינן תמיד נגזרות ישירות מההלכה המוסלמית, אלא נובעות מפרשנויות מוקצנות. יחד עם זאת, חלק מהחברות המוסלמיות עברו גם תהליכי התמתנות בשנות ה‑90.
בשנות ה‑2000 כונס גל של טרור שנכון לשיאו כלל את פיגועי 11 בספטמבר, בהם נרצחו כ‑3,000 איש. ארגונים כגון אל‑קאעידה השתמשו באידאולוגיות קיצוניות כדי להצדיק פעולות אלימות. אירועים אלה הובילו לעלייה בתחושה של חשש מפני האסלאם בחלקים מהמערב, ולדיון על היבטיה הדתיים והפוליטיים של התופעה. רבנים ומנהיגים מוסלמים מתונים מגנים את הטרור, ומבדילים בין האסלאם כאמונה לבין האסלאמיזם, זרם פוליטי קיצוני שמנסה להשתמש בדת להשגת כוח פוליטי.
תנועות מוסלמיות מתונות אחרות, כמו תנועתו של פטהוללה גילן מטורקיה, דוגלות בשילוב דת וטכנולוגיה. עיתונים בינלאומיים ציינו אותו כאחד האנשים המוסלמיים המשפיעים.
ריכוזים גדולים של מוסלמים נמצאים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בדרום אסיה ובדרום‑מזרח אסיה. רק חלק קטן חי במדינות ערב בלבד.
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (הוקם ב‑1969 ברבאט) מונה כיום 57 מדינות חברות, כולל הרשות הפלסטינית. בין המדינות החברות יש 22 מדינות ערביות. מטה הארגון נמצא בג'דה שבערב הסעודית. מטרותיו כוללות שיתוף פעולה כלכלי, צמצום אסלאמופוביה (שנאה או דעות קדומות כלפי מוסלמים), שמירה על המקומות הקדושים לאסלאם וסיוע לפלסטינים.
אסלאם היא דת שמאמינה באל אחד. המאמינים נקראים מוסלמים. הנביא מוחמד היה מייסד הדת במאה ה‑7.
יש כ‑1.9 מיליארד מוסלמים בעולם. זו הדת השנייה בגודלה אחרי הנצרות. רוב המוסלמים גרים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בדרום אסיה ובדרום‑מזרח אסיה. בישראל חיים מוסלמים שהיוו כ‑18% מהאוכלוסייה ב‑2020.
יש שני פלגים עיקריים: סונה ושיעה. סונה היא הקבוצה הגדולה ביותר. יש גם קבוצות קטנות נוספות. בתוך הסונה יש תנועות שונות, למשל ווהאביה, פרשנות נוקשה של הדת, וסופיות, דרך רוחנית שמדברת על חוויה פנימית.
כמה מדינות הפרידו בין הדת למדינה. במאה ה‑20 נולדו מדינות חילוניות. יש גם אנשים שרוצים שהדת תשפיע על החוק.
מאז שנות ה‑70 צצו תנועות דתיות חזקות יותר בחלק מהמקומות. חלק מהן נתנו שירותים לאנשים, כמו בתי ספר ומרפאות. רק קבוצה קטנה עשתה פיגועים. רוב המוסלמים ואנשי דת מתונים דוחים את האלימות.
מקומות עם הרבה מוסלמים: המזרח התיכון, צפון‑אפריקה, דרום אסיה ודרום‑מזרח אסיה.
הארגון הזה הוקם ב‑1969. יש לו 57 מדינות חברות. מטרותיו: לשתף פעולה, לשמור על המקומות הקדושים ולעזור לפלסטינים.
תגובות גולשים