מועאוויה (כפר)

מועאוויה (בערבית: המלה '''معاوية''') הוא כפר ערבי ברמות מנשה, כ-6 ק״מ מזרחית לנחל עירון. הכפר גובהו כ-225 מטר מעל פני הים. מאז 1996 הוא שייך למועצה המקומית בסמ"ה, יחד עם ברטעה ועין א-סהלה. מספר התושבים מוערך בכ-3,000.

הכפר נקרא על שם השיח' מועאויה, שהיה שיח' מהזרם הסופי (סופיות, זרם באיסלאם שמדגיש חוויה רוחנית). מעל קברו נבנה מקאם, מבנה דתי המשמש כמקום פולחן וטקסים. תושבים ראו בשיח' דמות קדושה שיכולה להשפיע על חייהם. טקסים במקום כללו ביקורים וטקסי לידה ואבל (זיארה, ביקור בקבר קדוש).
לאחר חדירת רעיונות התנועה האיסלאמית לכפר, טקסי הפולחן הופסקו כי נחשבו לאסורים מבחינה דתית. עם זאת, המקאם נשאר כסמל חשוב בכפר.

הבתים נבנו סמוך לנחל ברקן, ששימש מקור מים לתושבים ולחקלאות. הכפר נוסד בסוף המאה ה־19 כחקלאות על ידי משפחות עשירות מאום אל־פחם. אחרי מלחמת העצמאות הגיעו לכפר פליטים מאזור רמות מנשה והתיישבו בו.
עקב קרבתו לשטחי אימונים של צה"ל נוצרה מתיחות בין הצבא לתושבים. ב־1998 ניתנו צווים שהפכו חלק גדול מהאדמות לשטח צבאי סגור, ונאסר על התושבים להיכנס אליהן. הוצאו גם צווי הריסה נגד בתים סמוכים. התושבים ותנועות מקומיות הפגינו במחאה; באירועי אוקטובר 2000 לקחו תושבים חלק בהפגנות, ואחד מהם נהרג. בכפר הוקמה אנדרטה לזכר האירועים. ב־2004 אישר משרד הפנים להחזיר לתושבים חלק מהאדמות שהיו מיועדות לצבא.

הכפר מחולק לשתי שכונות לפי משפחות גדולות: השכונה המזרחית שייכת למשפחת אע'באריה, והמזרחית־המערבית למשפחת מחאמיד. מקור החלוקה הוא באום אל־פחם, עיר מוצא של משפחות אלה. חלוקה זו שמרה על מעמד המשפחות הוותיקות בניהול ענייני הכפר. משפחות שהתיישבו בכפר אחרי מלחמת העצמאות נאלצו להצטרף לאחת מהמשפחות, לקבל את שמה ולהתגורר בשכונה המיועדת. המשפחה המאמצת סיפקה הגנה וביטחון למשפחות החדשות בתמורה להכנעה לסמכותה.

מועאוויה (בערבית: '''معاوية''') הוא כפר ערבי ברמות מנשה. הוא רחוק כ־6 ק״מ מנחל עירון. גובהו כ־225 מטר מעל הים. חיים בו כ־3,000 אנשים. מאז 1996 הכפר שייך למועצה מקומית בשם בסמ"ה.

הכפר נקרא על שם השיח' מועאויה. שיח' הוא איש דתי. הוא היה סופי. סופיות זה דרך באיסלאם שמדברת על רוחניות. מעל קברו בנוי מקאם. מקאם זה מבנה קטן ליד הקבר, שאנשים באים לבקר בו. פעם התקיימו שם טקסים כמו ביקורים אחרי לידה וביקורי אבל. אחר כך, בגלל רעיונות חדשים, טקסים אלה הופסקו. המקאם נשאר חשוב לכולם.

בתים נבנו ליד נחל ברקן. הנחל סיפק מים לבני המקום ולשדות. הכפר נוסד בסוף המאה ה־19 על ידי משפחות עשירות מאום אל־פחם. אחרי מלחמת העצמאות הגיעו לכפר אנשים רבים שחיפשו קורת גג.
בגלל שכנה של הכפר לאזורי אימונים של הצבא, הייתה מתיחות. ב־1998 אסרו על התושבים להיכנס לחלק מהאדמות. היו גם הפגנות במחאה. באוקטובר 2000 אירעו מהומות, ואחד התושבים נהרג אז. ב־2004 הוחזרו חלק מהאדמות לתושבים.

הכפר מחולק לשתי שכונות לפי משפחות גדולות. השכונה המזרחית שייכת למשפחת אע'באריה. השכונה המערבית שייכת למשפחת מחאמיד. משפחות חדשות שנכנסו לכפר הצטרפו לאחת מהשכונות. המשפחה הוותיקה סיפקה הגנה למשפחות החדשות.