מזמורי שלמה

מזמורי שלמה הוא ספר חיצוני לתנ"ך. הוא נכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 70 ו-45 לפני הספירה. בספר 18 מזמורים שנראים דומים למזמורי תהילים.

חוקרים נחלקים לגבי שפת המקור. חלקם טוענים שהוא נכתב בעברית, על בסיס העובדה שהנוסח היווני המשמר לקוי מבחינה מכנית. אחרים משערים שהוא נכתב ביוונית על ידי מחבר מקהילה דוברת יוונית באלכסנדריה. אברהם כהנא זיהה את המחבר כיהודי חסיד, אדם דתי, יליד ירושלים, שראה את כיבוש פומפיוס בשנת 63 לפנה"ס. בכל מקרה, המקור העברי אבד.

הספר נכתב בסגנון המזכיר את תהילים, והוא מיוחס לשלמה אך המזמורים עצמם אינם מזכירים אותו. בספר מופיעים שליטים יהודים שסועדים זה עם זה, ואויב נכרי שכבש את ירושלים. מאלה ומאחרים הסיקו חוקרים רבים שהמחבר היה פרושי, קבוצה דתית ששמרה על מסורת, שהתנגד למשפחת החשמונאים וחשב אותם בלתי לגיטימיים. בין הדמויות הנזכרות: הורקנוס השני, אריסטובלוס ופומפיוס הרומאי. בפרק ב מתייחס המשורר לרצח פומפיוס בחוף מצרים ב-48 לפנה"ס.

חיבור אחר בשם "האודות של שלמה" נמצא באותם כתבי יד ומצורף לעיתים. אבל הוא שונה: בעוד שמזמורי שלמה נראה יהודי, האודות הן חיבור נוצרי ברור.

מזמורי שלמה הוא ספר שאינו חלק מהתנ"ך. הספר נכתב כנראה בארץ ישראל בין 70 ל-45 לפני הספירה. יש בו 18 מזמורים דמויי תהילים.

יש ויכוח אם הספר נכתב בעברית או ביוונית. הנוסח היווני שנשמר רע. אברהם כהנא אמר שהמחבר היה יהודי חסיד. חסיד, אדם מאוד דתי. המחבר אולי ראה את כיבוש פומפיוס ב-63 לפנה"ס. המקור בעברית אבד.

מזמורי שלמה מיוחס לשלמה אך הוא אינו מזכיר אותו. הספר מדבר על מנהיגים יהודים שסיכסכו ונוכרי שבא וכבש את ירושלים. החוקרים חושבים שהמחבר היה פרושי. פרושים, קבוצה דתית ששמרה על חוקים ומסורת. מוזכרים הורקנוס השני, אריסטובלוס ופומפיוס. בפרק ב מוזכר רצח פומפיוס במצרים ב-48 לפנה"ס.

כתבי יד צירפו לפעמים חיבור נוסף שנקרא "האודות של שלמה". זה חיבור נוצרי, ולא שייך לאותו מחבר.