מח עצם

מֵחַ עצם (מוֹחַ עצם או לְשַׁד העצמות) הוא הרקמה שבחלק הספוגי של העצם. במח העצם נוצרים תאי הדם: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. משקל הרקמה מהווה כ־4% ממשקל הגוף.

קיימים שני סוגים של מח עצם: אדום וצהוב. נולדים עם מח עצם אדום, והוא מוחלף בחלקו בצהוב במהלך החיים. במח העצם האדום מצויות שורות של תאים בשלבי הבשלה שונים. התאים הבשלים יוצאים למחזור הדם ופעילותם נשלטת על ידי מנגנונים תאיים והורמונליים.

מח העצם מורכב מאוכלוסיות תאים שונות. התאים המזנכימליים (תאי אב שעוזרים לבנות את סביבת הגידול) יוצרים את נישת המח העצם. התאים ההמטופואטיים (תאי אב לייצור דם) מפתחים לתאי דם אדומים, לבנים וטסיות. שתי האוכלוסיות מתקשרות ומשפיעות זו על זו.

התאים המזנכימליים הם תאי אב כלליים שיוצרים את המרקם והתמיכה במח העצם. במח העצם קיימות שלוש אוכלוסיות מרכזיות של תאים מזנכימליים.

התאים ההמטופואטים הם אוכלוסיית תאי הדם במח העצם. מתוכם מתמיינים תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם.

מחלות רבות קשורות לפגיעה בייצור תאי הדם במח העצם. בין המקרים השכיחים נמצאות מחלות ממאירות כמו לוקמיה (סרטן של תאי דם) ומצבים של חסר מח עצם מולד או נרכש.

השתלת מח עצם משמשת לטיפול במחלות שבהן מערכת ייצור תאי הדם נפגעת, כולל לוקמיה וחסר מח עצם. השתלה יכולה להיות אוטולוגית, מהחולה עצמו, או מאלטרוּלי, מתורם. תורם חייב להתאים בסיווג רקמות שנקבע על פי חלבוני HLA, שהם סמנים על תאי הגוף. התאמה בין אחים היא בערך 25%, ורק כ־30% מהחולים מוצאים תורם מתאים בתוך משפחתם. מאגרי תורמים בינלאומיים מעלים את הסיכוי למציאת התאמה; סיכויי ההשגה במאגרים נאמדים בכ־55%, ובאוכלוסייה האירופית גבוהים יותר.

השתלות מח עצם החלו בסוף שנות ה־70. כיום יש בנקים ומרכזים בינלאומיים לתיאום תורמים והשתלות. בנוסף, מחקרים בודקים שימוש בהשתלת מח עצם לטיפול במחלות עצביות. תאי גלייה (תאי תמיכה בעצבים), שמיוצרים במח העצם ונודדים למערכת העצבים, היו מושא ניסויים. בשנת 2022 הראו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד שניתן להחליף תאי גלייה בעכברים, אך ההשלכה לבני אדם עדיין רחוקה מיישום רפואי.

מח עצם (מוֹחַ עצם) הוא רקמה רכה בתוך העצמות. שם מייצרים את תאי הדם. אלה כוללים תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות. משקל המח עצם כ־4% ממשקל הגוף.

יש שני סוגים של מח עצם: אדום וצהוב. תינוקות נולדים בעיקר עם מח עצם אדום. אצל מבוגרים יש יותר מח עצם צהוב. במח העצם האדום תאים גדלים ומתבגרים. התאים הבשלים יוצאים לדם.

תאים מזנכימליים הם תאי עזר. הם בונים את הסביבה שבה תאי הדם מתפתחים.

תאים המטופואטים הם התאים שמייצרים את תאי הדם. הם הופכים לתאים אדומים, לבנים וטסיות.

מחלות מסוימות מתחילות במח עצם. לעיתים הוא מפסיק לייצר מספיק דם. אחת המחלות המוכרות היא לוקמיה.

במקרים מסוימים רופאים מחליפים מח עצם פגום במח עצם בריא. זה נקרא השתלת מח עצם. לעיתים המח עצם מגיע מהחולה עצמו. לפעמים צריך תורם.
התורם צריך להיות דומה ב"סמנים" מיוחדים על התאים. אח או אחות תואמים בדרך כלל ב־25%. יש מאגרי תורמים שעוזרים למצוא התאמה.

חוקרים גם בודקים טיפולים במח העצם למחלות עצביות. ניסויים הצליחו בעכברים, אבל עדיין לא בבני אדם.