מחלת אגן תורשתית

מחלת אגן תורשתית בכלבים (canine hip dysplasia) היא הפרעה בהתפתחות מפרק הירך, שכיחה בגזעים גדולים. התחילה היא במבנה לקוי של המפרק, ובהמשך נוצרת דלקת מפרקים כרונית (דלקת ממושכת במפרק) שמביאה לכאב ופגיעה בתנועה.

המחלה קשורה לגנטיקה אך גם לסביבה. גורמים נוספים: מחלות רקמת חיבור, טראומה ותזונה לקויה, במיוחד עודף קלוריות וסידן. מפרק בריא מתפתח כשהעצמות, השרירים והרקמות הרכות גדלים בקצב תואם. אם העצמות גדלות מהר מדי ביחס לשרירים, או שנוצר חוסר יציבות, ראש עצם הירך עלול להירטב מתוך המפרק. מחלה זו בולטת בעיקר בגזעים כמו רועה גרמני ודני ענק.

האבחון מבוסס על ההיסטוריה, בדיקה גופנית וצילומי רנטגן. סימפטומים נפוצים: צליעה, הימנעות מפעילות ו"קפיצות ארנב", תנועת שתי הרגליים האחוריות יחד. בצילום מדרגים את חומרת המחלה בין A (תקין) ל־E (חמור מאוד). קיימת גם שיטת "פאן היפ" (PennHIP) שמאפשרת לחזות סיכוי להתפתחות המחלה כבר בגיל גור צעיר.

בטיפול השמרני מורידים משקל כדי להקל על המפרק ומחזקים שרירים. יש להיזהר בפעילות גופנית כי היא עלולה לכאוב ופעמים אף להזיק. מרפאות משתמשות בתרופות נוגדות דלקת ומשככי כאבים בהפסקות, וממליצות להימנע מסטרואידים לטווח ארוך. תוספי מזון כמו כונדרוטין-סולפט וגלוקוזאמינים מוצעים לשיפור הסחוס; יעילותם אינה חד-משמעית אך אינם מזיקים. אפשרות נוספת היא הזרקת Polysulfated glycosaminoglycan (Adequan) שמסייעת לשחזור סחוס והקלה בתסמינים.
ניתוחים יכולים להיות פתרון במקרים מתאימים:
- juvenile pubic symphysiodesis: ניתוח בגורים צעירים (עד כ־4 חודשים) שמשנה את התפתחות האגן ויכול להקטין את הבעיה.
- פעולות על שרירים: חיתוך שרירים יכול להקל על הכאב אך אינו מתקין את הבעיה הבסיסית.
- TPO (triple pelvic osteotomy): ניתוח לכלבים צעירים שמיישר את יחס העצמות; מורכב ועם סיכונים.
- החלפת מפרק ירך: משתיל שמחליף את המפרק. באם מצליח, המשטל יכול לשמש את הכלב כ־15 שנה.
- ניתוח "הצלה" (הוצאת ראש וצוואר ירך): גורם ליציבות באמצעות השרירים. מתאים בעיקר לחיות קטנות וקלות משקל (עד כ־15, 20 ק"ג).

הבחירה בטיפול תלויה בגיל הכלב, חומרת המחלה וסיכויי הצלחה של כל שיטה.

מחלת אגן תורשתית בכלבים היא בעיה במפרק הירך. הפרעה זו מתחילה כשהמפרק לא מתפתח נכון.

המחלה עוברת לעתים בתורשה, אבל גם דברים סביבתיים משפיעים. דוגמה: אוכל מרובה מדי בסידן או קלוריות. כשעצמות לא מתואמות עם שרירים, המפרק נהיה רופף.

ווטרינר בודק את הכלב ומצלם אותו ברנטגן. כלבים חולים עלולים לצלוע או ללכת ב"קפיצות ארנב", שתי הרגליים האחוריות זזות יחד. בצילום מדרגים את המצב מ־A (טוב) עד E (חמור). יש בדיקה מיוחדת בשם "פאן היפ" שמקבעת סיכון כבר אצל גור.

טיפול שמרני כולל הורדת משקל וחיזוק שרירים. זה מקל על המפרק. נותנים גם תרופות להקלת כאב ולעתים תוספים לסחוס. יש הזרקות שמסייעות לשחזור סחוס.
ניתוחים זמינים במצבים אחרים:
- ניתוח לגורים צעירים (עד כ־4 חודשים) משנה את צורת האגן.
- ניתוחים לשינוי עצמות או להחלפת המפרק יכולים לעזור לכלבים צעירים או לשים שתל חדש.
- ניתוח "הצלה" מסיר את ראש עצם הירך ונותן לשרירים לייצב את המקום. זה טוב יותר לחיות קטנות עד כ־15, 20 ק"ג.

איזה טיפול מתאים תלוי בגודל הכלב, גילו וחומרת הבעיה.