מחנה הריכוז שטוטהוף (KZ Stutthof) עמד כ-37 ק"מ מזרחית לגדנסק בפולין. הוקם על ידי הכיבוש הנאצי ב-1939, ונחשב למחנה האחרון ששוחרר על ידי הצבא הסובייטי ב-1945. בסך הכל נאסרו בו כ-110,000 בני אדם, ומתוכם יותר מ-85,000 נספו.
שטוטהוף הוקם מיד אחרי הפלישה לפולין ב-1 בספטמבר 1939. בתחילה שימש למאסר אינטלקטואלים פולנים (מורים, נבחרי ציבור ואקדמאים) מהעיר החופשית דנציג. הבנייה החלה ימים לאחר מכן, והאסירים הועסקו בעבודות הבנייה. המחנה הישן כלל שמונה צריפים ומבני שמירה בשטח כ-120,000 מ"ר. בשנת 1943 נבנה מחנה חדש בסמוך, בשטח של כ-1.2 קמ"ר, עם גדר תיל מחושמלת ו-30 צריפים נוספים.
בשנת 1943 נבנו במחנה גם תא גזים (חדר להרוג אנשים באמצעות גז) ומשרפות. שטוטהוף נכלל בתוכנית הפתרון הסופי (התוכנית הנאצית להשמדה המונית של יהודים) ביוני 1944. נוסף על כך שימשו עגלות גז ניידות להשלמת הקיבולת בעת הצורך.
סגל המחנה הורכב משומרי האס.אס (SS), ולאחר 1943 גם מכוח עזר אוקראיני. משנת 1942 החלו לגייס גם שומרות נשים וב-1944 הוקם מחנה-משנה לנשים. כמה שומרות הואשמו מאוחר יותר בפשעים נגד האנושות. בין מפקדי המחנה היו מקס פאולי, ואחריו פאול ורנר הופה. המזכירה של הופה, אירמגרד פורכנר, הואשמה ב-2021, בהגיעה לגיל 96, בשיתוף פעולה באחריות להריגת אלפי יהודים, בעקבות שינוי בחוק ופסקי דין מ-2011.
כמו כן, שירתו במחנה מתנדבים מסקנדינביה, כולל נורווגים בוופן אס.אס.
האסירים הראשונים נכלאו ב-2 בספטמבר 1939, כ-150 אזרחים פולנים מדנציג. בתוך שבועות ספורים הגיע מספר האסירים לכמה אלפים. עד 1942 רובם היו פולנים, כולל יהודים פולנים. בשנת 1944 גדל מספר היהודים במחנה, כאשר קבוצות גדולות הובאו מאושוויץ וממחנות בבלטיות: כ-23,566 הועברו מאושוויץ ועוד כ-25,053 ממחנות באזורי הכיבוש.
גם גרמנים נאסרו במחנה, לעתים כמחאה פוליטית, וחלקם שימשו כקאפו (אסירים שנתנו תפקידים של פיקוח בתוך המחנה). בסוף המלחמה דיווחו הסובייטים על הרכב האוכלוסייה במחנה: כ-35% פולנים, 8% רוסים ו-7% גרמנים.
התנאים היו קשים מאוד. המחנה היה בלאו הכי צפוף, ובחורפים של 1942 ו-1944 פרצו מגפות טיפוס שהרגו רבים. החולים והחלשים שהוגדרו כבלתי כשירים לעבודה הוסרו מהעבודה, ובמקרים רבים הומתו בתא הגזים או באמצעות זריקות מרפאה.
הגבלות, הרעבה ועבודת כפייה היו שגרת יומם. אסירים עבדו במפעלים בבעלות האס.אס, במפעל לבנים, בחקלאות ובסדנאות. ב-1944 נבנה גם מפעל מטוסים סמוך למחנה. בסופו של דבר נוצרה רשת של מחנות-משנה: הוקמו כ-105 מתאי משנה לשטוטהוף בצפון ובמרכז פולין. הסופר הליטאי בליס סרוגה, אסיר לשעבר, תיאר את חיי היומיום במחנה ברומן שלו.
פינוי האסירים החל בינואר 1945. כ-50,000 אסירים היו אז במחנה המרכזי, רובם יהודים. חלק מהאסירים הוצעדו בכוחות אל צעדות פינוי קשות לכיוון הים הבלטי; רבים מהם מתו במהלך ההליכה. בסוף אפריל 1945 העמידו הגרמנים חלק מהאסירים על סירות כדי להוציאם מהמחנה; רבות מהסירות טבעו או האסירים נהרגו בדרך. ב-5 במאי 1945 ספינה דנית שהגיעה לקלינטולם האבן הצילה 351 ניצולים מתוך כ-370 שהיו עליה.
הצבא הסובייטי כבש את שטוטהוף ב-9 במאי 1945. כ-100 אסירים שהצליחו להסתתר נמצאו ושוחררו.
בשטח המחנה הוקמה אנדרטה ממלכתית פולנית. לאחר המלחמה התקיימו משפטים נגד מעורבים בפעולות המחנה. ביולי 2020 נערך בגרמניה משפט נגד חייל ורמאכט לשעבר, "ברונו ד.'', המואשם בשותפות לרצח אלפי אסירים בעת שהיה שומר במחנה בגיל צעיר.
שטוטהוף היה מחנה ריכוז (מקום שבו אנשים נכלאו בכוח) ליד העיירה שטוטהוף בפולין. הוא נפתח בשנת 1939, אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה.
בהתחלה נכלאו שם אנשים שפעלו בקהילה הפולנית. במחנה היו צריפים ושמירה. ב-1943 בנו מחנה גדול יותר ליד הישן. אז גם הוכנו חדרים לשפיכת גז ומשרפות.
כ-110,000 אנשים נכלאו בשטוטהוף. יותר מ-85,000 מתו שם. ב-1944 הגיעו למחנה קבוצות גדולות של יהודים מאושוויץ ומאזורים אחרים. היו גם גרמנים ואנשים ממדינות שונות.
התנאים היו קשים מאוד. היו מחלות, רעב ועבודה קשה. אסירים עבדו במפעלים ובחקלאות סביב המחנה. הוקמו גם הרבה מחנות-משנה.
ב-1945 פינו את המחנה. הרבה אסירים צעדו למקומות אחרים בתנאים קשים. רבים מתו בזמן הפינוי. הצבא הסובייטי נכנס לשטוטהוף ב-9 במאי 1945 ושחרר אנשים שנשארו שם. אחר כך הוקמה במקום אנדרטה כדי לזכור את הנספים.
אחרי המלחמה נערכו משפטים נגד אנשים שעבדו במחנה. ב-2020 נעצר זקן שעמד במשמורת ונחקר על מעורבותו בשטוטהוף.
תגובות גולשים