מחקר איכותני הוא שיטת מחקר במדעי החברה והרוח. בדרך כלל הוא מבקש להבין התנהגות אנושית דרך תצפיות, ראיונות וטקסטים, ולא דרך נתונים מספריים וניתוחים סטטיסטיים כמו במחקר כמותי (שימוש במספרים ובסטטיסטיקה). זרמים מרכזיים במחקר האיכותני הם אתנוגרפיה, תאוריה מעוגנת בשדה (שיטה שבונה תיאוריה מתוך נתונים), מחקר נרטיבי, סיפורי חיים וחקר מקרה.
ד"ר אשר שקדי הציג ארבע הנחות יסוד שמאפיינות את הפרדיגמה האיכותנית. הן בנויות מתוך הדיון על הבסיס התאורטי והמתודולוגי של שיטה זו.
דנזין ולינקולן מחלקים את ההתפתחות לשבע תקופות. בתמצית: התקופה המסורתית (1950-1900) כללה דוחות קולוניאליים ותצפיות מרוחקות, עם דוגמה בולטת בעבודתו של ברוניסלב מלינובסקי. בתקופה המודרנית (1970-1950) נוצרה התאוריה המעוגנת בשדה ופיתחו פורמליזציה של שיטות איכותניות. תקופת טשטוש הז'אנרים (1986-1970) הצביעה על חפיפה בין מדעי הרוח ומדעי החברה. תקופת משבר הייצוג (1990-1986) התמקדה בביקורת על הסובייקטיביות של החוקר. התקופה הפוסט-מודרנית (1995-1990) חיפשה נרטיב כולל והדגישה קולו של האחר. ההתקדמות הבתר-ניסויית (2000-1995) ותקופת העתיד (2000-) מתרכזות בשיח המוסרי של המחקר.
יש שתי גישות עיקריות: גישה שרואה במחקר האיכותני מחקר משלים למחקר הכמותי, וגישת־מניחה שהוא תחליף העדיף על המחקר הכמותי מטעמים תאורטיים. הגישה המשלים משתמשת באיכותני כשהנושא אינו ניתן לכימות או כשהאוכלוסייה קטנה מדי למחקר סטטיסטי. דוגמה: אנתרופולוגים החוקרים שבטים קטנים.
מחקר איכותני יכול לשמש מקדים לקביעת קטגוריות למחקר כמותי, או להרחיב את משמעותן של תוצאות מספריות. בתחום המיקרוהיסטוריה, למשל, אפשר להתמקד בסיפורו של יחיד כדי להבין תמונה אישית בתוך הקונטקסט ההיסטורי הרחב.
מאז שנות ה-70 המחקר האיכותני התבסס ונתמך על ידי חוקרים רבים. מבקרים של הפוזיטיביזם טוענים שיש לשנות גם את המתודולוגיה ולהעדיף שיטות שמתאימות לפרדיגמות חדשות. לא כולם מקבלים את כל עקרונות הפוסט־מודרניזם, אך רבים מאמצים חלק מהביקורת נגד פוזיטיביזם.
טענה מרכזית נגד המחקר הכמותני היא שהוא נאלץ להשתמש בקטגוריות קיימות, ולכן אינו בוחן את עצמן. דוגמה לכך היא חקר אתניות בשאלונים, שמכריח הגדרה קצרה של אתניות ואינו בוחן איך אנשים מגדירים את עצמם.
מחקר כמותי עלול להתעלם מההקשר שבו נאספו הנתונים. לדוגמה, סימן אחד כמו הדלקת נרות שבת עשוי לסמן רמות דתיות שונות בקבוצות שונות. מחקר איכותני בוחן את ההקשר ואת משמעות הסממנים.
חוקרים איכותניים מדגישים שהחוקר משפיע על שדה המחקר. הם דוחים את דמות החוקר כ"זבוב על הקיר" (אין השפעה). המבט של החוקר (gaze) נחשב פעולה שמשנה את המצב הנחקר. גם איסוף ומיון החומרים נחשבים להטיה שמשפיעה על התוצאה. בנוסף, מחקרים יכולים להשפיע פוליטית על שדה המחקר ועל התנהגותם של האקטורים.
(כותרות אלו מציינות תחומי פעולה שקשורים לשיטות ולאוספים של חומרי מחקר, כפי שמופיעות במחקר האיכותני.)
מחקר איכותני הוא דרך ללמוד על אנשים ותרבויות בלי מספרים. חוקרים משתמשים בראיונות, תצפיות וסיפורים. יש סוגים כמו אתנוגרפיה, סיפורי חיים וחקר מקרה.
ד"ר אשר שקדי דיבר על ארבע הנחות שמאפיינות את הדרך הזו.
המחקר התפתח במשך השנים. בהתחלה היו דוחות קולוניאליים ותצפיות מרוחקות. אחר כך פותחו שיטות מסודרות. היו תקופות של שילוב בין מדעים, תקופות של ביקורת על מי מייצג את הסיפור, ותקופות שהדגישו את הקול של הקבוצות השונות.
יש מי שרואים בו תוספת למחקר עם מספרים. יש מי שרואים בו דרך עצמאית. הוא טוב כשאי אפשר למדוד משהו במספרים, או כשקבוצות קטנות נחקרות.
הוא עוזר כשאין מספיק אנשים למחקר סטטיסטי. גם עוזר להבין את המשמעות מאחורי נתונים מספריים.
במחקר עם מספרים לעיתים מכניסים קטגוריות קבועות. זה מקשה להבין איך אנשים רואים את עצמם. למשל, שאלון על אתניות לא תמיד מראה איך האדם מגדיר את עצמו.
אותו סימן יכול להתפרש שונה בקבוצות שונות. לדוגמה, הדלקת נרות יכולה לסמן דתיות או רק מסורת.
החוקר משפיע על מה שהוא חוקר. המחקר משנה את השדה, ובמקרים גם משפיע פוליטית.
(כותרות אלה מציינות שלבים באיסוף ובבדיקה של המידע במחקר האיכותני.)
תגובות גולשים