מיכאיל אלכסנדרוביץ' "מייקל" צ'כוב (29 באוגוסט 1891, 30 בספטמבר 1955) היה שחקן, במאי וסופר רוסי-אמריקאי-יהודי. הוא היה אחיינו של הסופר והמחזאי אנטון צ'כוב. צ'כוב פיתח טכניקת משחק שפיתחה את חשיבות הדמיון של השחקן.
הוא היה תלמיד בולט של קונסטנטין סטניסלבסקי, אך פיתח גישה שונה משל מורו. בעוד שסטניסלבסקי הדגיש את ה"זיכרון הרגשי" (שימוש בחוויות אישיות ישנות), צ'כוב דגל בשימוש בדמיון. דמיון כאן אומר: השחקן יוצר בתוך ראשו תמונות ותחושות של הדמות, במקום להישען על זיכרונותיו הפרטיים.
צ'כוב נולד למשפחה ממעמד הביניים. אביו, אלכסנדר, היה אחיו של אנטון צ'כוב. אמו נטליה הייתה מרקע יהודי-רוסי. ב-1915 נישא לאולגה צ'כובה. בתם, שהוטבלה כנוצרייה, הפכה לשחקנית בגרמניה תחת השם עדה צ'כובה. הזוג später התגרש, ואולגה המשיכה קריירה קולנועית בגרמניה הנאצית.
בסוף שנות ה-20 היגר מברוסיה לגרמניה, ומשם עשה דרכים לצ'כוסלובקיה ולצרפת. ב-1939 עבר לארצות הברית. מאוחר יותר פתח בית-ספר לדרמה באנגליה, אשר הפך ל"תיאטרון צ'כוב", מקום לניסויים לפי שיטתו.
צ'כוב טען שהשחקן לא צריך פשוט לשחק את עצמו בסיטואציה. במקום זאת הוא דרש למצוא את ה"אופי" שמבדיל בין השחקן לדמות. הוא הציע תרגילים שיעזרו לשחקן לפרוץ את הרגליו.
אחת השיטות היא דמיון של "גוף שני", לדמיין גוף אחר על גופו של השחקן. הגוף החדש משפיע על היציבה, התנועה והדיבור. צ'כוב השווה זאת להחלפת תלבושת שמשנה את ההתנהגות. עוד רעיון מרכזי הוא ה"מרכז המדומה", מקום בדמות שממנו נולדות התנועות והתגובות שלה. המרכז יכול להשתנות לפי הסצנה.
צ'כוב שם דגש רב על אלתור. תרגילים אלתוריים מפתחים את האמון בתת-המודע של השחקן. הם עוזרים לתפוס פעולות טבעיות גם בניגוד לטקסט הכתוב.
ב-1952 פרסם את הספר To The Actor, שבו תיאר את שיטתו ופרסם תרגילים מעשיים. בגרסה העברית יצא תרגום של הספר ב-2019.
מיכאיל "מייקל" צ'כוב (1891, 1955) היה שחקן ובמאי. הוא היה אחיין של הכותב אנטון צ'כוב. צ'כוב לימד שחקנים איך להשתמש בדמיון.
הוא נולד ברוסיה וגדל במשפחה רגילה. הוא נישא לאולגה. לבני הזוג נולדה בת שהפכה לשחקנית. צ'כוב עזב את רוסיה והתגורר במספר מדינות עד שעבר לארצות הברית. אחר כך הוא פתח בית-ספר לתיאטרון באנגליה.
צ'כוב חשב ששחקנים צריכים לדמיין דמות אחרת. דמיון = לחשוב תמונות ורעיונות בראש. הוא הציע תרגילים לדמיין "גוף שני". גוף שני = לדמות בגוף אחר שגורם לתנועות אחרות.
עוד רעיון שלו הוא "מרכז מדומה". זהו המקום בדמות שמכוון את התנועה שלה. צ'כוב גם עבד על אלתור. אלתור = לשחק בלי תכנון מוקדם. הוא חשב שזה עוזר לשחקן לפעול טבעי.
הוא כתב ספר חשוב בשם To The Actor. בספר יש תרגילים לשחקנים.
תגובות גולשים