ממלכה היא הרמה השנייה הגבוהה ביותר במבנה ההירארכי של מיון עולם הטבע (טקסונומיה).
הפעם הראשונה שנטלה מיון מדעי ושיטתי הייתה בעבודתו של קארולוס לינאוס במאה ה-18. בהצעתו הראשונית כללו המערכות שתי ממלכות בלבד. עם הזמן התגלו יצורים שלא התאימו לאף אחת מהן, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות חדשות.
בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 היה מקובל למיין את היצורים לחמש ממלכות. בתחילת שנות ה-80 הועברו מרבית האצות לממלכת הפרוטיסטה (קבוצה של אורגניזמים שאינם צמחים או בעלי חיים), אך חלוקת חמש הממלכות נותרה נפוצה.
שיטת לינאוס נשענה על דמיון חיצוני. היום שיטות מודרניות נשענות בעיקר על דמיון גנטי, כלומר השוואת DNA. כתוצאה מכך קבוצות שחושבו אחידות הוגדרו מחדש. שיטות עדכניות מחלקות את היצורים לשלוש על־ממלכות; את האיקריוטיים (תאים עם גרעין) מחלקים לחמש ממלכות. למרות השינויים, שיטת לינאוס עדיין משמשת ביולוגים רבים.
ממלכה היא דרגה גבוהה במיון יצורים. טקסונומיה = שיטה למיון יצורים.
המדען לינאוס במאה ה-18 חילק את החיים לשתי ממלכות. לאחר מכן גילו יצורים שלא התאימו לשתי הממלכות האלו.
בסוף שנות ה-60 חילקו את היצורים לחמש ממלכות. בשנות ה-80 העבירו רבות מהאצות לממלכת הפרוטיסטה. פרוטיסטה = קבוצה של יצורים שאינם צמחים או בעלי חיים.
כיום משתמשים גם בהשוואת DNA. דמיון גנטי = השוואת המידע שבתאים. שיטות חדשות חלקו את היצורים לשלוש על־ממלכות. למרות השינוי, רבים עדיין משתמשים ברעיון של לינאוס.
תגובות גולשים