מיכאל אבי-יונה (26 בספטמבר 1904, לבוב, 26 במרץ 1974, ירושלים) היה ארכאולוג, גאוגרף וחוקר התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.
מיכאל אבי-יונה נולד בלבוב כבן יחיד לשלמה ותמר בוכשטאב. המשפחה עלתה לארץ ב‑1919. תחילה למד בגימנסיה העברית בירושלים, ואחר כך למד ארכאולוגיה קלאסית והיסטוריה באוניברסיטת לונדון. עם שובו למד בבית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים. חפירותיו הראשונות נערכו בתל אל‑עג'ול ובאופל של ירושלים.
השתלב במחלקת העתיקות בתקופת המנדט הבריטי, שם עבד כספרן, ארכיונאי ועורך כתב‑העת של המחלקה. בחפירות שמוזכרים בעשורים הקודמים הוביל חפירות מקומיות: בין השאר בשנת תרצ"ג חפר בית כנסת בעספיא, בשנת 1941 ליווה חפירת קברים ליד נהריה, ובשנת 1946 השתתף בחפירות בתל בית ירח. ב־1949 חפר בגבעת רם (שייח' באדר) בירושלים, וגילה שם בית מלאכה ללבנים ולרעפים של הלגיון הרומי העשירי.
השתתף בסקר מצדה, ובחפירות מצומצמות בקיסריה שבהן נחשפו שרידים של בית כנסת קדום. בפיקוח מחלקת העתיקות שימש בעבודות בעבדת, ולאחר מלחמת סיני סייר בסיני באיסוף ממצאים ופרסם כתבי יד עתיקים ממנזר סנטה קתרינה.
ב־1943 קיבל תואר מוסמך מאוניברסיטת לונדון, וב־1958 קיבל תואר דוקטור מאותה אוניברסיטה. ב־1953 מונה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית, בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות האמנות. ערך את Israel Exploration Journal, והיה בין הקדמונים שניסחו הצגה חזותית של חומר היסטורי וארכאולוגי.
מילא תפקידים ציבוריים: בוועדות לקביעת שמות בנגב ובוועדת השמות הממשלתית, והיה פעיל בחברה לחקירת ארץ‑ישראל ועתיקותיה. נמנה עם כותבי האנציקלופדיה העברית בתחומים של טופוגרפיה, ארכאולוגיה והיסטוריה בארץ ישראל.
זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל (תשט"ו) על ספרו "קדמוניות ארצנו", ובפרס בן‑צבי (תשל"א). התגורר ברחביה בירושלים. בתו היא הציירת יעל אבי‑יונה. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.
אבי‑יונה הנחה את בניית דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, דגם שנבנה במלון הולילנד ונחנך ב־1966. בעבודה זו הסתמך על מקורות ספרותיים, מעט ממצאים ארכאולוגיים, ומקבילות מהעולם הקלאסי. לצורך זה ביקר בטורקיה וביוון כדי ללמוד על בנייה מקבילה. רעייתו חווה, אמנית, תיעדה וציירה את פרטי המבנים.
הדגם הועבר ב־2006 לקריית מוזיאון ישראל בגבעת רם. הכביש אל מתחם הולילנד קרוי כיום על שמו.
ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.
מיכאל אבי‑יונה נולד ב‑1904 בלבוב. נפטר בירושלים ב‑1974. הוא היה ארכאולוג. ארכאולוג זה חוקר חפירות וממצאים ישנים. הוא גם היה גאוגרף. גאוגרף זה חוקר מקומות ומפות.
המשפחה עלתה לארץ ב‑1919. הוא למד בירושלים ואז באוניברסיטת לונדון. חפר בחפירות בארץ, למשל בתל אל‑עג'ול ובאופל של ירושלים.
עבד במחלקת העתיקות כספרן ועורך. חפר בגבעת רם בירושלים בשנת 1949. שם מצא בית מלאכה ללבנים ולרעפים מהצבא הרומי.
היה מרצה באוניברסיטה העברית. ערך את כתב‑העת Israel Exploration Journal. זכה בפרסי כבוד חשובים, בין השאר פרס ביאליק.
הוא התגורר ברחביה. בתו היא הציירת יעל. ארכיונו נמצא בספרייה הלאומית.
אבי‑יונה הוביל בניית דגם גדול של ירושלים בסוף ימי בית שני. דגם זה הוצג במלון הולילנד ב‑1966. הוא ביקר בטורקיה וביוון כדי לראות איך בנו אז את הבתים. רעייתו חווה ציירה ועזרה בבניית הדגם.
הדגם עבר ב‑2006 למוזיאון ישראל בגבעת רם. היום יש כביש שנקרא על שמו ליד המקום.
תגובות גולשים