מיכאל סרווטוס

מִיכָאֵל סֶרְוֶוטוּס (מיגל סרווט, 1511, 1553) היה תאולוג, רופא והומניסט ספרדי שפעל בעיקר בצרפת ושזכה להכרה גם ברפואה וגם בתאולוגיה.

סרווטוס נולד ככל הנראה ב-1511 בכפר ווילאנואבה דה סיחנה בספרד. אביו היה נוטריון, והוא קיבל חינוך קלאסי. כבר בגיל צעיר למד לטינית, יוונית ועברית וקרא את הברית החדשה והמקרא בשפתם המקורית. (תאולוג = חוקר דתות.)

בשנות ה-1520 הופיע ברשימות סטודנטים שרבים מהם נטו לרעיונות הרפורמציה הפרוטסטנטית. ב-1530, 1531 שהה בבזל ובשטרסבורג, שם החל לפרסם ספרים תאולוגיים. ב-1531 הוציא לאור את הספר בו תקף את אמונת השילוש הקדוש. (השילוש = רעיון נוצרי שאומר שיש אל אחד בשלוש ישויות.)

סרווטוס טען שהאמונה בשילוש אינה מבוססת על כתבי הברית החדשה כפי שהבין אותם. הוא הציג רעיון שבו ה"לוגוס" (מונח נוצרי שמשמעותו "דבר האלוהים") הוא הביטוי האלוהי שנכנס לתוך ישו בעת התהוותו בבטן מרים. לפיכך, לדעתו, הבן לא היה ישות נצחית נפרדת אלא נוצר עם תחילת ההפריה. רעיונות אלה נחשבו חתרניים ושייכים לזרמים שאינם מקובלים בכנסייה.

לאחר שסיים לימודי רפואה ב-1538 עבד כרופא באזור ליון. לצד עבודתו פרסם חיבורים על רפואה, פרמקולוגיה (תורת התרופות) וגאוגרפיה. ב-1553 הדפיס ספר תאולוגי גדול בשם Christianismi Restitutio (שיקום הנצרות), שבו חזר על התנגדותו לשילוש הקדוש.

סרווטוס היה גם חוקר אנטומיה ותיאר לראשונה את מחזור הדם הקטן, כלומר את המעבר של הדם בין הלב והריאות. תגלית זו נשארה פחות ידועה כי הופיעה בספר תאולוגי והעותקים נשרפו. רק עותקים מועטים נשמרו, וההכרה הרחבה במחזור הריאתי הגיעה מאוחר יותר עם עבודתו של ויליאם הארווי.

הרעיונות התאולוגיים של סרווטוס עוררו התנגדות חריפה בקרב קתולים ופרוטסטנטים. הוא נכנס למאבק ארוך במכתבים עם ז'אן קלווין, מנהיג הרפורמציה בז'נבה. קלווין ראה בו מתריס ומסוכן, והוויכוחים ביניהם החריפו.

ב-1553 חשפה האינקוויזיציה את דעותיו, ובאותה השנה הוא נלכד בז'נבה בעקבות זיהוי. במשפטו הורשע בכפירה ובהטפה נגד הטבילה המסורתית של תינוקות. הרשעה זו הובילה לגזר דין מוות. בפני נציגי המדינות השווייצריות החליטו לאשר את עונש המוות. סרווטוס נתלה כעבריין דתי ונמצא כקורבן העימותים הדתיים של התקופה.

מאמרים וספריו נשרפו ברבים מהמקומות. ההוצאה להורג עוררה גם ביקורת: כמה תאולוגים, ביניהם סבסטיאן קסטליו, גינו את העונש ואת מעורבותם של מנהיגי הרפורמציה.

סרווטוס נחשב לעתים כ"מרטיר האוניטרי הראשון" על דחייתו את השילוש. חלק מהחוקרים מוצאים אצלו קרבה להשקפות כמו אריאניזם או סאבליאניזם, אך הגותו הייתה ייחודית.

בתחום המדעי תרומתו החשובה היא התיאור המוקדם של מחזור הדם הקטן. למרות שקיבל פחות הכרה בזמנו, כיום הוא מוזכר כאחד הצועדים לכיוון ההבנה של מערכת הדם.

בשנת 1984 שונה שם בית חולים בסרגוסה בישראל? בספרד? (שגיאה במקור אודות המיקום לא לשנות) לשמו, Miguel Servet, והופך לבית חולים אוניברסיטאי הנושא את שמו.

מיכאל סרווטוס (1511, 1553) היה רופא וחוקר דת מספרד.

הוא למד שפות ישנות כמו לטינית, יוונית ועברית. (תאולוג = מי שלומד דתות.)

סרווטוס פרסם ספרים שבהם אמר שלא כל מה שאומרים על "השילוש" נכון. (השילוש = רעיון נוצרי על אל אחד בשלוש צורות.) הוא חשב שישובו לדרך פשוטה יותר של האמונה.

כרופא חקר אנטומיה. הוא תיאר איך חלק מהדם עובר מהריאות אל הלב. זה נקרא "מחזור הדם הקטן". תגליתו לא נודעה מיד כי ספריו נשרפו.

בז'נבה רבים שלא אהבו את דעותיו תבעו אותו. הוא נאסר ונידון ככופר ב-1553. הרשיעו אותו והטילו עליו עונש מוות. אנשים מסוימים התנגדו לעונש הזה.

למרות כל זאת, היום זוכרים אותו בגלל רעיונותיו והתיאור של מחזור הדם הקטן. כמה קבוצות דתיות ושם של בית חולים קראו לו על שמו.