מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865, 1921) היה סופר והוגה דעות עברי שכתב בעברית, ביידיש ובגרמנית. הוא טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית וקרא ל"שינוי ערכין", קריאה לשינוי ערכים ולמתן חופש לאינדיבידואל.
נולד בעיירה מז'יבוז' בפודוליה למשפחת רבנים חסידית. בילדותו עבר עם משפחתו לדובובה, שם ספג את חיי העיירה והחסידות. אמו נפטרה כשהיה קטן, ואביו נרצח בפוגרום, התקפה אלימה על יהודים, בשנת 1919. חוויות אלו השפיעו על סיפוריו.
למד בתלמוד ובהמשך בישיבת וולוז'ין (מוסד ללימוד תורה). בגיל צעיר קרוב לקריאת ספרי ההשכלה (תנועה שקידמה חינוך ומודרניזציה), וזה השפיע על תפיסתו. נסע ללמוד בגרמניה וקיבל דוקטורט בפילוסופיה בברן ב־1896. חי באודסה, ורשה וגרמניה, והמשיך לפרסם בעברית וביידיש.
נישא שלוש פעמים; אשתו השלישית, רחל רמברג, סייעה בהוצאת כתביו. אחרי פוגרומי 1920 הקדיש עצמו לאיסוף אגדות ולמחקר. נפטר בברלין ב־1921.
נקראים על שמו מושב שדות מיכה ורחובות בערים שונות. בשנת 1996 הופיע בול דואר עם דיוקנו בסדרת "סופרים עברים".
סיפוריו עוסקים בבודד המתמרד נגד מסורת העיירה. המושג המרכזי ביצירתו הוא "הקרע שבלב", הקושי של צעיר לתאם בין מסורת לבין תרבות המודרנית. רבים מסיפוריו מתרחשים בעיירה יהודית והוא שואב זיכרונות מילדותו. סגנונו כולל מטפורות וסימבוליקה, משפטים קצוצים ואווירה מיתית.
ממהדורותיו הבולטות: קובצי הסיפורים "מחניים" ו"עורבא פרח". כתב גם מאמרים וספר ההגיונות "שינוי ערכין" נחשב לביטוי עקרוני של השקפתו.
הטיעון המרכזי שלו: היהדות צריכה להיות תחום תרבותי גמיש, ולא מסורת שמגמילה את האנשים. הוא טען שיש לתת זכות קיום לחופש הפרט ולרעיונות מודרניים, אך גם ערך את ספרות ומורשת היהדות ועסק באיסוף אגדות ומחקר מקראי.
כתב פרוזה, אגדות וסיפורי עם, מאמרים ומחקרים. יצירותיו הודפסו בשלל שפות, ומהדורה כרונולוגית מלאה של כתיבתו פורסמה לאחר מותו.
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865, 1921) היה סופר עברי. הוא כתב סיפורים ואגדות. הוא גם אסף סיפורי עם.
נולד בעיירה באוקראינה במשפחה של רבנים. בלדותיו למד תורה. אמו מתה מוקדם. אביו נרצח בפוגרום (התקפה אלימה על היהודים).
למד גם בגרמניה וקיבל תואר דוקטור. חי בעיירות שונות ובגרמניה. נשא שלוש נשים. אשתו השלישית עזרה להוציא את כתביו אחרי מותו.
יש מושב בשם שדות מיכה ורחובות על שמו. גם הופיע בבול דואר ב־1996.
כתב בעברית, ביידיש ובגרמנית. הסיפורים שלו מספרים על צעירים שמתקשים לבחור בין חיי העיירה לחיים החדשים. בין ספריו המוכרים: "מחניים" ו"עורבא פרח". הוא קרא ל"שינוי ערכים" כדי לאפשר לאדם להיות חופשי.
חשב שהיהדות היא גם תרבות שאפשר לשנות. הוא רצה שאנשים יוכלו לבחור איך לחיות.
כתב סיפורים, אגדות ומאמרים. אחרי מותו יצאה מהדורה מלאה של כתביו.
תגובות גולשים