בדרך ההלכה "מים אחרונים" הוא הנטילה של הידיים בסיום הסעודה, לפני ברכת המזון. =טעם הנטילה= נאמר שיש שלושה טעמים לנטילה. לפי הקבלה (המסורת המיסטית) היא גם תיקון רוחני אחרי האכילה. =מידת החיוב בנטילה= הפוסקים חלוקים אם יש חובה היום. חלק טוענים שלא צריך, כי כבר לא משתמשים במלח סדומית (מלח שנחשב מסוכן) והידיים נשארות נקיות בזכות הסכו"ם. אחרים אומרים שיש מלחים דומים שדורשים ניקוי ולכן יש מקום ליטול. גם לגבי הסוד (הקבלה) נאמר שחלק מהרבנים סוברים שהטעם הזה כבר אינו חזק בזמננו. בני אשכנז נהגו לעיתים לא לעשות מים אחרונים, ושולחן ערוך מזכיר מנהגים כאלה. כלי מיוחד, לעתים מכסף, נמצא לעתים במטבח לשימוש סימבולי. =הלכות מים אחרונים= =אילו מים כשרים= הרשב"א קבע שכל מים כשרים אם הם צוננים, כי מים חמים עלולים לכוות ולא יורידו את הזוהמה. מובא שגם יין וחלב מועילים לניקוי. הרמב"ם אוסר מים חמי טבריה למים אחרונים, ושולחן ערוך מקבל את דעת הרשב"א. יש מי שמחמיר שלרוב יהיו מים צוננים ממש; אחרים מקילים אף במים פושרים. =השיעור הנצרך= אין שיעור קבוע למים אחרונים; צריך מספיק מים להדיח את היד. המשנה ברורה מזכיר שמנהג הגר"א היה ליטול ברביעית מים. =מקום הנטילה= הרשב"א כתב שיש ליטול עד הפרק השני של האצבעות, כי שם נמצא בדרך כלל הלכלוך. שולחן ערוך קבע כדעתו. האליה רבה כתב שאם הלכלוך הגיע מעבר לכך, יש להרחיב את הנטילה. מנהג חב"ד הוא ליטול את קצות האצבעות ואז להעבירן לחות על השפתיים; בחג הפסח נזהרים שלא להרטיב את השפתיים. =על מה ניתן ליטול= בגמרא יש דיון האם מותר ליטול על גבי עצים או רק בכלי. יש חשש רוח רעה על המים, ולכן חלק מהפוסקים אמרו שלא ליטול על קרקע במקומות ציבוריים. שולחן ערוך פוסק לכתחילה ליטול על כלי בלבד; אם אין כלי, מותר על עצים. האחרונים דנו גם באבנים ורצפות, ולחלק ניאותו והחמירו. =לאחר הנטילה= נאמר שיש להוריד את הידיים למטה כדי שהזוהמא תרד. יש מחלוקת אם צריך לנגב את הידיים לפני הברכה; הרמב"ם כתב שיש לנגב, ואחרים כתבו שזה לא חיוני. =אופן חלוקת המים לנטילה= הגמרא מזכירה סעודה גדולה (מאה כמטפורה לסעודה מעל חמישה סועדים) והדיון מי יטול ראשון. הרשב"א והשולחן ערוך מסבירים שמי שמזמן ברכת המזון מקבל זכות ליטול ראשון כדי להתכונן לברכה. נהגו להתחיל מהקטנים בסעודות גדולות, כדי שלא ימתינו זמן רב. יש גם כלל שמי שמכבד צריך ליטול לפני המזמן, כדי לא להרגיש שנתבקש ליטול. =חיוב נשים= יש מחלוקת אם נשים חייבות במים אחרונים. יש מקורות שאומרים שנשים יטלו, ויש מי שכתב שנשים לא נהגו בכך כשלא היתה חובה חזקה. יש שדנו שהסיבה המודרנית היא קבלת המנהג ולא חובה גורפת.
מים אחרונים זה לשטוף ידיים בסיום הארוחה לפני שאומרנים את ברכת המזון (הברכה אחרי האוכל). =טעם הנטילה= יש כמה טעמים ליטול. הקבלה (החוכמה הרוחנית) אומרת שזה גם תיקון רוחני אחרי האכילה. =מידת החיוב בנטילה= יש חוכמת רבנים על האם חייבים היום ליטול. חלק אומרים שאין צורך כי משתמשים בסכו"ם. אחרים חושבים שיש עדיין מלחים שצריך לנקות. בני אשכנז לפעמים לא נוהגים לעשות מים אחרונים. יש גם כלי מיוחד לשטיפה במטבח. =אילו מים כשרים= רשב"א אומר שכל מים כשרים כשצוננים, כלומר קרים. מים חמים עלולים לכוות ולא יעשו ניקיון. הרמב"ם כתב שמי חמי טבריה אסורים. שולחן ערוך מקבל את דעת רשב"א. =השיעור הנצרך= אין כמות קבועה, רק מספיק מים שינקו את הידיים. =מקום הנטילה= רשב"א כתב שצריך לשטוף עד הפרק השני של האצבעות. אם הלכלוך הגיע רחוק יותר, יש לשטוף יותר. בחב"ד נוטלים את קצות האצבעות ואז נוגעים אותן בשפתיים (בפסח נזהרים לא להירטב). =על מה ניתן ליטול= יש דיון אם מותר לשטוף על הקרקע או רק על כלי ועצים. שולחן ערוך אומר ליטול על כלי, ואם אין כלי, על עצים. =לאחר הנטילה= אחרי הנטילה מורידים את הידיים למטה כדי שההככה (הזוהמא) תרד. יש חילוק אם צריך לנגב את הידיים לפני הברכה. =אופן חלוקת המים= בסעודה גדולה יש כללים מי שוטל ראשון. בדרך כלל נותנים למי שמזמן את הברכה זמן להתכונן. =חיוב נשים= חלק אומרים שגם נשים יטלו. אחרים כותבים שנשים לא תמיד נהגו כך.
תגובות גולשים