מיקרוגלייה (Microglia) הם סוג של תאי גלייה, תאי תמיכה במערכת העצבים המרכזית. הם מהווים את קו ההגנה הראשון במוח מפני פגיעות.
הם קטנים יחסית לתאי גלייה אחרים, ומכאן השם מיקרו-גלייה. הם שונים במוצאם העוברי ובתפקידם במוח. תאי המיקרוגלייה מהווים כ-20% מתאי הגלייה וכ-12% מכלל תאי המוח.
תאים אלה נמצאים בכל חלקי המוח. הם במגע הדוק עם סינפסות (נקודות חיבור בין תאי עצב), גופי תאי העצב וכלי דם. מקורם במזודרם, השכבה העוברית שמייצרת גם את מח העצם. בשלב ההתפתחות העוברית הם נודדים אל מערכת העצבים ומתיישבים בה.
למיקרוגלייה שתי מורפולוגיות עיקריות. במצב של סילוק פסולת הם עגולים ונפוחים, צורה אמבואידית (כמו אמבה). במוח בוגר הם בעלי גוף קטן והרבה שלוחות מסועפות. השלוחות בתנועה מתמדת וחשות את סביבתן.
כשיש נזק למוח השלוחות מתקבצות במהירות ומבודדות את האזור הפגוע מהסביבה.
המידע על הנזק מתקבל מתאי העצב. תגובת המיקרוגלייה נחלקת לשני שלבים: תגובה מהירה ושליחה מסיבית של שלוחות כדי לבודד את האזור; ותגובה מאוחרת שבה מספר התאים עולה על ידי חלוקה ונדידה של תאים חדשים לאזור הנזק. התאים שנודדו משתנים לצורה עגולה ואמבואידית, שמאפיינת תאים בעלי יכולת פגוציטוזה (בליעה וניקוי של שיירי תאים).
מיקרוגלייה הם תאים במוח. תאי גלייה הם תאי עזר במוח.
הם קטנים יחסית לתאים אחרים. הם עוזרים להגן על המוח כשיש נזק.
מיקרוגלייה נמצאים בכל חלקי המוח. הם נוגעים בסינפסות (מקומות שמחברים בין תאי עצב), בגופי תאים ובכלי דם.
בתקופות גדילה הם נודדים מהעובר אל המוח. המקור שלהם הוא מזודרם (השכבה שיוצרת גם את מח העצם).
כשיש פגיעה חלקם נראים עגולים ונפוחים. צורה זו נקראת אמבואידית (כמו אמבה). הם אז יכולים לאכול שיירים של תאים, תהליך שנקרא פגוציטוזה (אכילת פסולת).
יש שתי תגובות: אחת מהירה שבה השלוחות נשלחות כדי לבודד את האזור, ואחת מאוחרת שבה מספר התאים גדל והם נודדים לאזור.
תגובות גולשים