מישל נה

מישל נה (10 בינואר 1769, 7 בדצמבר 1815) היה מפקד צרפתי בולט במלחמות המהפכה ובמלחמות נפוליאון. נקרא גם "אדום הראש" ו"האמיץ שבאמיצים". הוא קיבל תארים כמו דוכס אלכינגן ו"נסיך מוסקבה".



נולד בסארלואי שבאלזס במשפחה של מהגרים גרמניים. כנער עבד בסדנת מתכת, ואז התגייס לצבא ב-1787, בניגוד לרצון אביו.


עם גיוסו הוצב ביחידת הוסרים. במלחמות המהפכה נלחם על נהרות באירופה ועלה במהירות בדרגות. ב-1792 לחם בקרב ואלמי כסגן. ב-1796 הועלה לדרגת גנרל ומונה ב-1799 למפקד דיוויזיה.

ב-19 במאי 1804 מונה למרשל של צרפת. (מרשל: דרגה צבאית בכירה, מפקד עליונה על יחידות רבות.) בקרב אולם ובמיוחד בקרב אלכינגן פיקד בהסתערויות שהובילו להכרעה, ובעקבות כך קיבל את תואר דוכס אלכינגן.

במלחמת רוסיה (1812) בלט בקרב בורודינו וקיבל את התואר נסיך מוסקבה. בעת הנסיגה מרוסיה פיקד על המשמר האחורי (היחידה שמגנה על הנסוגים). הוא עשה מעשים שבלטו באומץ, כולל נשאר לבדו מול האויב כדי לעצור בריחה ולהחזיר חיילים.

ב-1813 ספג תבוסה בקרב דנביץ. כשהוחזר נפוליאון במהלך "מאה הימים", נה הצהיר תחילה נאמנות למלך החדש אך חזר לנפוליאון ונטל חלק בקרבות האחרונים, כולל ווטרלו. בקרב ווטרלו הוביל כמה מסתערויות חזקות שכמעט שינו את המצב. בסיום הקרב הוא קרא לחייליו: "בואו, ראו איך מרשל צרפתי מסתער אל מותו", משפט שזכה לתגובות ספרותיות אחרי כן.


לאחר גלות נפוליאון השנייה נשפט נה על בגידה. נגזרה עליו מיתה והוצא להורג ב-1815. לפי המסופר, הוא סרב לכסות את עיניו ופנה לחיילים שלקחו חלק בהוצאתו להורג עם הפקודה: "חיילים, ישר אל הלב!"

מישל נה נולד ב-1769 ונפטר ב-1815. הוא היה מפקד בצבא של נפוליאון.


כשהיה צעיר עבד בסדנת מתכת ואז הצטרף לצבא. הוא עלה בדרגות והפך למפקד חשוב.


נה קיבל את הדרגה מרשל. מרשל זה מפקד צבאי מאוד בכיר. הוא קיבל גם את השם דוכס אלכינגן.

הוא נלחם במלחמת רוסיה ב-1812, ובקרב בורודינו הראה אומץ. בזמן שהצבא נסוג מרוסיה הוא פיקד על המשמר האחורי. המשמר האחורי זו יחידה שמגנה על הנסוגים. לעיתים נשאר לבדו כדי לעצור חיילים שהברחו.

הוא לחם שוב בזמן חזרת נפוליאון ולקח חלק בקרב ווטרלו. בסוף חייו נשפט על בגידה ונידון למוות. לפני מותו סירב לכסות את עיניו ואמר לחיילים את מילתו האחרונה.