מיתולוגיה קלטית

כמו עמים אחרים בתקופת הברזל, הקלטים היו פוליתאיסטים (מאמינים בהרבה אלים) לפני שהמירו לנצרות.
מעט מהמיתוסים הקלטיים שרדו בשלמותם, אבל המיתולוגיה שלהם השפיעה על התרבות האירופאית.
המיתולוגיה מתחלקת לשלוש קבוצות לפי אזורים גאוגרפיים, והתרבות הדתית לא הייתה אחידה. כל שבט כמעט החזיק באלים משלו. מתוך למעלה מ-300 אלים ידועים, רק מעטים זכו להכרה רחבה.
אוגמיוס, אל עוצמתי שמתואר כאדם זקן עם מעיל מפרווה ושלשלאות זהב היוצאות מפיו. לפי מקור יווני, כוחו נוגע לאמירות ולחוכמה שמושכות אנשים.
סוקלוס, אל המוות והרפואה. לעתים מוצג עם פטיש כבד ששני צדדיו יכולים להמית או להחיות.
סקוואנה, אלת מעיינות המרפא. מעיינות מקודשים לה נחשבו לריפוי.
דגדה, האל הבכיר. שמו משמעותו "האל הכל-יכול". הוא דמות אב ומגן השבט, והשווים לו בתפקיד לא היו מאופיינים בתחומים יחידים.
מוריגן, אלה של מלחמה ומוות. יש שאומרים שהיא שלושה ישויות יחד (אחת מהן מאכה). היא פטרונית הכוהנות והמכשפות, ולעיתים מצוינת כמשנה־צורה ועורב. מוריגן הייתה גם מאהבת הדגדה והייתה פעילה בקרבות, עוזרת ללוחמים בכישופים ולפעמים מתערבת בתוצאות.
בלנוס, אל שנפוץ אזורים מצומצמים, וקשור בפסטיבל בלתאן.
לוג (Lug), אל שמש ובעל חשיבות גדולה. שמו מופיע בשם ערים רבות. הוא מוצג כלוחם־עלם, ונחגג בפסטיבל לונאזה (Lughnasa).
ארד, האל שכיסה את המלכים האנושיים בכתר. מופיע כענק שמעניק כתר למלך.
יש אלים נוספים שמוכרחים בעיקר בשמותיהם: בריג'ית (אלת טבע), אפונה (אלת הסוסים), קו רוי (מכשף משנה צורה), וגויבניו (מבשל הבירה). חלק מאלו הם וריאציות של דמויות אחרות, למשל אפונה שהתפתחה לדמות ריאנון בוויילס.
הקלטים לא בנו מקדשים מרובי עמודים. הם העדיפו חלקות עצים קדושות, ועצי־קודש שיחקו תפקיד חשוב בתרבותם. רק בתקופה הרומית החלו לבנות מקדשים.
הכותבים הרומיים טענו על הקרבת קורבנות אדם נרחבת, אך העדויות הארכאולוגיות מועטות. היסטוריונים מסיקים כי אם זה קרה, היה זה נדיר ביותר.
הקלטים קברו את מתיהם עם נשק ובגדים, מה שמעיד על אמונה בחיים שאחרי המוות. לפני הקבורה שברו לעתים את הגולגולת, כדי למנוע מרוח הנפטר לשוטט.
דרואידים הם מעמד דתי שמילא תפקידים של כוהנים, רופאים ושופטים. במונח העתיק יש התייחסות לעץ האלון, והם היו קשורים לאלון ולדבקון הלבן (מוגדר כאן כצמח). הם השתמשו בכשפים, בקרבות ובחיזוי העתיד; ייתכן שהשתמשו בדבקון להכנת תרופות או סמי חזיון. הדרואידים נחשבים למקבילה לברהמינים בהודו ולמאגי באיראן מבחינת מעמדם הדתי החברתי.

הקלטים בתקופת הברזל האמינו בהרבה אלים. זה נקרא פוליתאיזם (אמונה בהרבה אלים).
מעט מהמנוסים שלהם נשארו, אבל הם השפיעו על תרבויות רבות.
דגדה, האל החשוב ביותר. שמו אומר "האל הכל־יכול". הוא מגן השבט.
מוריגן, אלה של מלחמה. היא יכולה לשנות צורה ולעוף כעורב. לפעמים היא עוזרת ללוחמים בכשפים.
לוג, אל שמש ולוחם צעיר. חגגו אותו בפסטיבל שנקרא לונאזה.
אוגמיוס, אל חזק שמושך אנשים במילותיו.
סקוואנה, אלת מעיינות מרפא. אנשים הלכו למעיינות הקדושים כדי לבקש ריפוי.
אפונה, אלת הסוסים. בריג'ית, אלת הטבע.
הקלטים לא בנו מקדשים גדולים. הם בחרו עצים וחלקות יער קדושות למקומות תפילה.
הרומאים אמרו שהקלטים עשו קרבנות אדם, אבל עדויות ארכיאולוגיות מועטות. רוב החוקרים חושבים שזה היה נדיר.
הם קברו את המתים עם נשק ובגדים, כי האמינו בחיים אחרי המוות. לפעמים שברו חלקים מהגולגולת לפני הקבורה.
דרואידים הם כהנים ורופאים. הם עבדו עם עץ האלון ודבקון הלבן (צמח). ייתכן שהשתמשו בצמחים לתרופות או לחזיונות.
הם היו חשובים בחברה ועזרו בקבלת החלטות דתיות.