מכשיר שמיעה

מכשיר שמיעה מגביר קול ועוזר לאנשים עם לקות שמיעה. חלק מהמכשירים מעבדים את הצליל כדי לשפר הבנת דיבור. הם שייכים לטכנולוגיה מסייעת ולא נדרשים על ידי אנשים ללא לקות.

מכשירי שמיעה קולטים צלילים עם מיקרופון, מעבירים אותם למעבד ומגבירים אותם לעיניים או ישירות לאוזן. יש דרכים שונות להעברה: רמקול, ויברטור, אלקטרודה לאוזן הפנימית ועוד. מכשירים מתוחכמים יכולים לסייע בליקויים חמורים יותר, אך לא תמיד מחזירים שמיעה נורמלית.

מחקרים קליניים בארה"ב מצאו כי שימוש במכשירי שמיעה עשוי לעכב הידרדרות בכישורי חשיבה וזיכרון בגיל המבוגר. אצל אנשים מעל גיל 50, הסיכון לירידה בתפקוד נמוך יותר אצל מי שהשתמשו במכשירים. בין מבוגרים מעל 65, שכיחות הדמנציה גבוהה מהממוצע, אך כמעט לא הופיעה בקרב מי שניצלו מכשירי שמיעה. הממצאים מרמזים שמכשיר השמיעה יכול לסייע בהאטת הירידה התפקודית.


קיימות שתי קבוצות עיקריות: מכשירים שכל חלקיהם מושמים באוזן החיצונית, ומכשירים שחלקים מהם מוחדרים בניתוח לאוזן הפנימית.


יש מכשירים דיגיטליים וטכנולוגיים מתקדמים, ויש מכשירים אנלוגיים פשוטים. מכשיר שמיעה דיגיטלי מעבד צלילים בעזרת מחשב זעיר בתוכו. הוא יכול להדגיש דיבור ולהנמיך רעשי רקע. לעומת זאת, מכשיר אנלוגי מגדיל את הקול בלי עיבוד מפורט.

הבדלים טכניים משפיעים על המחיר: אנלוגיים זולים, דיגיטליים נעים מטווח זול ועד יקר. דיגיטליים מתקדמים מציעים ערוצי תדרים רבים לכיוון מדויק, פיקוח על רעשי רקע ותכונות נוספות. בחלק מהדגמים קיימת תקשורת אלחוטית בין שני המכשירים לשיפור איכות השמיעה.

חשוב להרכיב מכשירים גם בשתי האוזניים כשיש ליקוי דו, צדדי. שמיעה סימטרית משפרת הבנת דיבור, מיקום צלילים ומפחיתה מטרד של טיניטוס (צלצולים או צפצופים באוזן).

לפני רכישה יש לעבור בדיקה אצל רופא אף־אוזן־גרון. הבדיקה מסלקת מחלות שעלולות להשפיע על השמיעה, ובוחנת סיבות הלקות. יש לטפל בבעיות כמו דלקות אוזניים, טיניטוס והיפראקוזיס (חוסר סבילות לרעש). גם אחרי הרכישה יש לבקר אצל הרופא כל חצי שנה לניקוי שעווה מהאוזן.

הסתגלות למכשיר אינה מיידית. אחרי תקופה ארוכה של חיים with פחות זרימת צלילים, יש צורך בתקופת הסתגלות. הסתגלות קצרה יותר כשהתאמת המכשיר טובה, המשתמש מוטיבציוני ויש תמיכה משפחתית. גם איכות המכשיר משפיעה.



#מכשיר באפרכסת ITE, ממלא את שקע האפרכסת והוא קטן יותר מה‑BTE.

#מכשיר בתוך חלק מאפרכסת האוזן שבולט מעט לעין ITC.

#מכשיר זעיר בתעלת האוזן CIC, מוסווה בגלל גודלו הקטן.

#מכשיר זעיר Mini BTE מוסתר מאחורי האפרכסת וצליל מועבר בצינורית דקה.

#מכשיר שמרטיט את עצם מאחורי האוזן, הוא מורכב על משקפיים או על קשת.

קטן יותר יכול להיות נוח ומוסווה. אבל מזעור אינו תמיד משפר הגברה או עיבוד צליל. מכשיר זעיר מתאים לקות שמיעה קלה‑בינונית, בעוד BTE מתאים לקות בינונית‑עמוקה ולצרכים מתוחכמים.


#שתל שבלולי - מושתל פנימית לאוזן הפנימית (השבלול).

#BAHA - bone anchored hearing aid: מכשיר שמושתל בעצם מאחורי האוזן ומשדר דרך עצם הגולגולת, מתאים למצבים שבהם אי אפשר להשתמש במכשיר רגיל.

#מכשיר מושתל לתוך האוזן התיכונה - מכשיר חדשני, יקר אך מבטיח לשיקום שמיעה מודרני.


התאמת המכשיר חייבת להיות מושלמת לאוזן ולאורח החיים. יש לקחת בחשבון טכנולוגיה, מבנה האוזן, יכולת כלכלית והרגלי המשתמש. חשוב שהמטופל ירגיש נוח פיזית ואסתטית, כי המכשיר ישמש אותו שעות רבות ביום.

מכשיר שמיעה עושה צלילים חזקים יותר. הוא עוזר לאנשים שקשה להם לשמוע.

המכשיר לוקח צלילים עם מיקרופון. הוא מחזק אותם ושולח אותם לאוזן. יש מכשירים שעוזרים להבין דיבור טוב יותר.

מחקרים הראו שאצל קשישים שמרכיבים מכשיר שמיעה, הזיכרון ולעיתים גם תסמיני דמנציה עלולים להאט. זה אומר שהשמיעה עוזרת גם למוח.


יש מכשירים שמושמים בחוץ על האוזן ויש כאלה שחלקם מושתל בניתוח.


מכשירים דיגיטליים משתמשים במחשב קטן שבתוכם. הם יכולים לחזק דיבור ולהפחית רעשים. מכשירים אנלוגיים מחזקים בלי עיבוד מיוחד.

יש גדלים שונים: מאחורי האוזן (BTE), בתוך האפרכסת (ITE), בתוך תעלת האוזן (CIC) ועוד. מכשיר קטן נסתר יותר. אבל מכשיר גדול יכול לחזק יותר.


שתל שבלולי - מכשיר שמושתל בתוך האוזן הפנימית (השבלול).

BAHA - מכשיר שמודבק לעצם מאחורי האוזן. הוא מעביר צלילים דרך העצם.

מכשירים מושתלים מתאימים כשאי אפשר להרכיב מכשיר רגיל.

לפני שקונים מכשיר צריך לבקר אצל רופא אף־אוזן־גרון. הרופא בודק אם יש דלקת או בעיה אחרת. אחרי הקנייה צריך לנקות את האוזן בנסיעות רפואיות. ההסתגלות למכשיר לוקחת זמן. כדאי לקבל עזרה ותמיכה מבני משפחה.