מלודרמה

מלודרמה היא יצירה שמציגה אירועים מוגזמים וסנסציוניים כדי לעורר תגובות רגשיות. הדמויות בהן לרוב שטוחות; התפקידים פשוטים ולעתים סטריאוטיפיים (תבנית חוזרת של דמות). המלודרמה מדגישה טוב מול רע, בדרך כלל בצורה ברורה: הרע ייענש והטוב יקבל שכר.

המילה מורכבת משתי מילים: "מלו" (מיוונית: מלודיה, מוזיקה) ו"דרמה" (מהשפה הצרפתית: דרמה). כלומר שם הז'אנר מצביע גם על מוזיקה וגם על עלילה דרמטית.

המלודרמה צמחה במאה ה-19 באירופה. יסודותיה נמשכים לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה. אופרות סבון (soap operas), תוכניות טלוויזיה ארוכות שמתמקדות ברגשות ובמערכות יחסים, הן דוגמה מודרנית.

בספרות ובתיאטרון המלודרמה מציגה לעתים אלמנט טרגי (איבוד או אירוע עצוב), אך בניגוד לטרגדיה הגיבור יכול עדיין להצליח או להתגבר.

בסרטים ולפעמים בטלוויזיה, המלודרמה היא תת-ז'אנר של דרמה שמאתגר את רגשות הצופים. הנושאים כוללים מערכת יחסים כושלת, בעיות משפחתיות, מחלות או קשיים רגשיים. העלילות יכולות להיות בלתי מציאותיות ופאתטיות (מלאות רגש מוגזם), והדמויות לעתים מופשטות.

בשנות ה-50 היה דירקטור בולט בז'אנר, דאגלס סירק. בשנות ה-90 הופנו חלק מהסרטים לקהל נשים, והוצגו בעיות חברתיות ורגשיות. במאי סידני לומט תיאר את ההבדל כך: בדרמה הסיפור נובע מדמויות; במלודרמה הדמויות נוצרות מתוך הסיפור.

מלודרמה היא סיפור עם רגשות חזקים ואירועים מוגזמים. הדמויות בו פשוטות וקלים להבנה. בדרך כלל יש חלוקה ברורה בין טובים לרעים.

השם משלב שתי מילים: "מלו" כמו מלודיה (מוזיקה) ו"דרמה" כמו סיפור דרמתי.

המלודרמה הופיעה במאה ה-19 בתיאטרון. היום רואים אותה גם בקולנוע ובטלוויזיה. אופרות סבון הן סדרות טלוויזיה ארוכות שמדגישות רגשות וסיפורים אישיים.

במקרים רבים יש אירוע עצוב, אבל הגיבור יכול להתגבר ולהצליח.

בסרטים מלודרמות מדגישות מערכות יחסים, בעיות משפחתיות ומחלות. לפעמים העלילה נראית מוגזמת מאוד. אנשים צופים בהן כדי להרגיש משהו חזק.