''מלחמת הברית המשולשת'' (גם "מלחמת פרגוואי") התקיימה בין 1864 ל־1870. בפרק זמן זה לחמה פרגוואי נגד ברית של ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי. זו נחשבת לאחת המלחמות הקשות ביותר בתולדות אמריקה הדרומית.
פרגוואי נוהלה במשך עשורים על ידי רודנים (מנהיגים כוחניים) שהעדיפו עצמאות כלכלית ובידוד. ממשלות אלה פיתחו תעשיות מקומיות וחומרי נשק, השקיעו בצבא ובמכשירים טכניים. בנו של אחד הרודנים, פרנסיסקו סולנו לופס, המשיך במדיניות זו והגביר את המיליטריזציה, חיזוק הצבא והייצור שלו.
פרגוואי לא הייתה למדינה עם גישה לים. לכן שלטה בשיט הנהרות והשאיפה להשיג מוצא לים השפיעה על החלטותיה. יש הסבורים שאישיותו האדירה של לופס ושאיפותיו הטריטוריאליות האיצו את המתח עם שכנותיה.
המרחב סביב הנהרות שבין ריו דה ז'ניירו ובואנוס איירס (אגן ריו דה לה פלטה) היה זירת תחרות בין ברזיל וארגנטינה על גיבוי מדינות קטנות. מעורבות ברזיל והאינטרסים של מעצמות חיצוניות השפיעו גם הם על האירועים.
בשנת 1864 ברזיל התערבה פוליטית-צבאית באורוגוואי. נשיא אורוגוואי אטאנסיו אגירה סירב לדרישות ברזיל, והמתח החריף. לופס ניתק יחסים עם ברזיל והזהיר מפני אובדן האיזון האזורי. הפשיטה של ברזיל על אורוגוואי בסוף 1864 היוותה את הניצוץ לפרוץ המלחמה.
בחודשים הראשונים הייתה פרגוואי חזקה יותר מבחינה צבאית. לצבא הפרגוואי היו כ־60,000 חיילים מאומנים, שייטת נהרית ותותחנים. ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי היו בתחילת הדרך חלשות יותר מבחינת חיילים וארגון.
ברזיל החזיקה ביתרון ימי חשוב, אך צבאה לא היה מאורגן היטב בתחילת המאבק. באחד המהלכים הדחופים הוכרזה הברית המשולשת במאי 1865, שבמסגרתה שלוש המדינות בחרו מפקד עליון.
לופס פתח במתקפות על מחוזות ברזיל וארגנטינה בסוף 1864 וב־1865. החילות הפרגוואיים כבשו במהירות חלקים ממאטו גרוסו ומקוריינטס. המטרה הייתה למשוך תשומת לב צפונה ולפתוח חזיתות בדרום.
ברזיל שלחה משלחות גדולות למאטו גרוסו. מסעות אלו היו קשים, והכוח הברזילאי הצטמצם בגלל המחסור בתמיכה ולוגיסטיקה. פרגוואי שלטה באזור עד שנת 1868.
בקרב הימי של ריאצ'ואלו (11 ביוני 1865) ניצח הצי הברזילאי. ניצחון זה הקנה לבעלות הברית שליטה על הנהרות המרכזיים. שליטה בנהרות הייתה קריטית להובלת כוחות ולאספקה, ולכן הקרב שינה את מהלך המלחמה.
לאחר סדרת הפסדים ונסיגות איבדה פרגוואי את כל כיבושי המחוזות בארגנטינה עד סוף 1865. הברית התארגנה לפלוש לפרגוואי עצמה.
הפלישה התרכזה במפגש הנהרות פרגוואי ופרנה. המצור על ביצורי פרגוואי, ובייחוד על אומאיטה (ביצור מרכזי), נמשך שנים. קרבות גדולים כמו טויוטי נשאו אבדות עצומות לשני הצדדים.
המרשל הליאצ'ס (דוכס קשיאס) קיבל את הפיקוד ב־1866 ושינה את האסטרטגיה. בסופו של דבר הובילה טקטיקה של בידוד ומצור לנפילת אומאיטה ב־25 ביולי 1868 ולכניעת ערי מפתח.
בשנים האחרונות פרש לופס ללחימה גרילה (לחימה קטנה על ידי קבוצות שאינן צבא סדיר), אך בסופו של דבר נתפס ונפל ב־1 במרץ 1870. אבדות פרגוואי היו חריפות מאוד. הערכות שונות מדברות על מספרים גבוהים מאוד של מתים, יש מחלוקת בין המקורות. ההשפעה הדמוגרפית ותוצאות המלחמה על פרגוואי היו הרסניות.
ב־24 בפברואר 1867 תרמו נשים עשירות באסונסיון תכשיטים לממשלה. חלק מהתכשיטים שימשו להנפקת מטבעות בערך גבוה כדי לממן את המלחמה.
המלחמה גרמה לאובדן חיים בכמויות עצומות. יש הערכות שונות: מספרים שמדברים על מאות אלפים ועד לטענות על מיליון ומעליו. חלק מהאבדות נגרמו גם ממחלות ורעב. פרגוואי נפגעה קשות באוכלוסייתה, במיוחד בקרב הגברים הבוגרים.
לא נחתם הסכם שלום כולל מהיר. גבולות ושטחים חולקו במידה והוסדרו רק אחרי משא ומתן ובוררות בין המדינות. ארגנטינה וברזיל סיפחו שטחים משמעותיים מפרגוואי. ברזיל נשארה בשטח פרגוואי כמה שנים לאחר התבוסה והבטיחה לעצמה חופש שיט בנהר פרגוואי.
המלחמה השפיעה על המדינות השונות: ברזיל התחזקה צבאית ושינויים כלכליים וסוציאליים כללו תרומה לתהליך לביטול העבדות; ארגנטינה התקדמה מבחינה מודרניזציה; פרגוואי לקחה שנים רבות להתאושש מכלכלתה ואוכלוסייתה.
''מלחמת הברית המשולשת'' התחוללה בין 1864 ל־1870. פרגוואי לחמה נגד ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי.
פרגוואי נשלטה על ידי מנהיגים חזקים. הם רצו שמדינתם תהיה עצמאית ותבנה תעשייה. הנשיא פרנסיסקו סולנו לופס חיזק את הצבא ושאף לשטחי חוף.
ברזיל וארגנטינה רצו שליטה באזור הנהרות. זה יצר תחרות ומתח בין המדינות.
בשנת 1864 ברזיל תקפה את אורוגוואי. זה גרם למתיחות. פרגוואי ניתקה יחסים והמלחמה התלקחה.
פרגוואי פתחה במבצעים וכבשה כמה אזורים. לברית היו בעיות בתחילת הדרך.
פרגוואי פלשה לאזורים של ברזיל וארגנטינה. בתחילה מצאה הצלחות.
ב־11 ביוני 1865 התרחש קרב ימי חשוב בשם ריאצ'ואלו. ברזיל ניצחה בו. הניצחון נתן לשליטה בנהרות.
הצדדים נלחמו במבצרים. אחד המצורים החשובים היה על אומאיטה. הקרבות היו קשים ונמשכו זמן רב.
בסוף המלחמה נשאר לופס וקטנה קבוצת לוחמים. ב־1 במרץ 1870 לופס נהרג בקרב. המלחמה פגעה קשות בפרגוואי.
המון אנשים נפגעו. יש מחלוקות לגבי המספרים, אבל ברור שרבים מתו ומדינת פרגוואי נפגעה קשה.
פרגוואי איבדה שטחים רבים. ברזיל וארגנטינה החזקו בעמדות חדשות. ההשפעות נמשכו שנים רבות.
