מלטה

הרפובליקה של מלטה נמצאת במרכז הים התיכון, מדרום לאיטליה. מלטה היא מדינת איים קטנה אך חשובה מבחינה אסטרטגית. המדינה עצמאית מאז 1964 והצטרפה לאיחוד האירופי ב‑2004.

האיים יושבו כבר סביב 5200 לפנה"ס. ארכאולוגים מצאו כלים ומקדשים פרהיסטוריים, ומשערים שהאנשים הראשונים היו ציידים‑חקלאים. מבנים מגליתיים (מבנים מאבנים גדולות) נבנו בין 3600 ל‑2500 לפנה"ס.

הפיניקים והקרתגים התיישבו במלטה; הרומאים שילטו באי בתקופות שונות. לפי הברית החדשה, שליחים נוצרים הגיעו לאי סביב 58 לספירה, ומסורת מקשרת את ביקור פאולוס במלטה.

בשנים שונות שלטו במלטה ביזנטים, ערבים ונורמנים. ב־1530 העניק קארל החמישי את מלטה למסדר האבירים ההוספיטלרים (האבירים של מלטה). ב־1565 דחו האבירים והאוכלוסייה מצור עות'מאני גדול. הם בנו מבצרים ועיר חדשה, ואלטה.

נפוליאון כבש את האיים ב‑1798. הבריטים כבשו את מלטה ב‑1800, והיא הפכה לבסיס חשוב של הצי הבריטי. בזמן מלחמת העולם השנייה סבל האי מהמצור, ולמלטה הוענק צלב ג'ורג' על אומץ הלב. מלטה קיבלה עצמאות ב‑1964 והפכה לרפובליקה ב‑1973.

הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט וממנה את ראש הממשלה. הפרלמנט מייעד את הממשלה, וכל השרים חייבים להיות חברים בפרלמנט. הבחירות נערכות כל חמש שנים. מאז 1993 מלטה מחולקת ל‑68 מועצות מקומיות.

למלטה משאבים מוגבלים. אין מקורות אנרגיה טבעיים, והיא מייצרת רק חלק מהמזון שלה. הכלכלה נשענת על סחר ימי, ייצור (כמו אלקטרוניקה וטקסטיל) ותיירות. לתיירים יש במלטה מקדשים פרהיסטוריים, ארמונות וחופים.

מלטה היא ארכיפלג של מספר איים, שלושה מרכזיים מיושבים: מלטה, גוזו וקומינו. פני השטח גבוהים מעט, ויש מפרצים רבים לנמלים. האקלים ים‑תיכוני.

מלטה היא מדינה צפופה מאוד, עם כ‑1,250 איש לכל קמ"ר. השפות הרשמיות הן מלטית (שפה שמית, קרובה לערבית) ואנגלית. רבים גם מדברים איטלקית. הדת הדומיננטית היא הנצרות הקתולית. עד משאל העם ב‑2011 לא אפשרו גירושין; לאחר המשאל החלו להכיר בגירושין חוקית.

התרבות משלבת השפעות ים‑תיכוניות ואירופיות. חגים דתיים ופסטיבלים מקומיים נחגגים בתהלוכות רחוב. המלטזים הולכים בצד שמאל בכביש, השפעה בריטית ניכרת מהתקופה הקולוניאלית. השפה המלטית כוללת מילים רבות מאיטלקית ואנגלית.

נוכחות יהודית התיישבה כבר בתקופות עתיקות. הקהילה עברה שינויים לאורך ההיסטוריה. בית הכנסת הישן בולטה נהרס ב‑1979, וב‑2000 נחנך בית כנסת חדש. נכון ל‑2022 חיו במלטה כ‑60 יהודים.

מלטה היא קבוצת איים בים התיכון, דרומית לאיטליה. היא קטנה אבל חשובה בהיסטוריה. מלטה עצמאית מאז 1964.

אנשים התיישבו במלטה כבר לפני שנים רבות, מאז 5200 לפנה"ס. הם בנו מקדשים מאבנים גדולות.

באים אל האי סוחרים ופולשים שונים. רומאים וחילוניים אחרים שלטו כאן. לפי מסורת, השליח פאולוס הגיע לאי לפני הרבה זמן.

היו כאן ערבים, נורמנים, ואחר כך האבירים של מלטה. ב‑1565 ניסו הצבא העות'מאני לכבוש. האבירים והאנשים הגנו והצליחו.

נפוליאון הגיע ב‑1798. אחר כך הגיעו הבריטים ולמלטה הייתה תחת שלטונם עד אחרי מלחמת העולם השנייה. בזמן המלחמה המדינה קיבלה עיטור מיוחד על האומץ שלה. מלטה הצטרפה לאיחוד האירופי ב‑2004.

במלטה יש נשיא וראש ממשלה. הבחירות מתקיימות כל חמש שנים.

למלטה יש מעט משאבים טבעיים. רוב המזון והאנרגיה מיובאים. אנשים עובדים בתעשייה, בשירותים ובתיירות.

האיים העיקריים הם מלטה, גוזו וקומינו. יש חופים ונמלים רבים. האקלים ים‑תיכוני, כלומר חם בקיץ.

הרבה מאוד אנשים חיים בשטח קטן. השפות הרשמיות הן מלטית (שפה שמית, קרובה לערבית) ואנגלית. רוב התושבים קתולים (נוצריים).

יש מסורות עתיקות, חגים ותהלוכות רחוב. השפה המלטית כוללת מילים מאיטלקית ומאנגלית.

היו יהודים במלטה בתקופות רבות. בית הכנסת הישן נהרס ב‑1979. בית כנסת חדש נפתח ב‑2000. בשנים האחרונות יש במלטה כ‑60 יהודים.