מלכודת הרווחה

"מלכודת הרווחה" היא מצב שבו מערכת המס והרווחה יוצרת תמריץ להישאר על קצבאות במקום לעבוד. זהו מקרה פרטי של מעגל העוני, שמתמקד בתמריץ הכלכלי של האדם.


יש שתי דילמות עיקריות. חלק מהמקבלים אינם יכולים לעבוד כלל, בגלל גיל, נכות או התמכרות. במקרים כאלה קשה לומר שמדובר במלכודת רווחה. מצד שני, גם במצבים של קושי חלקי, קצבאות עלולות להעצים את הקושי או להפחית את הרצון להשתקם.


מנגנון טיפוסי: אם חד־הורית מקבלת גמלת הבטחת הכנסה (תשלום חודשי מהמדינה) ועובדת במשרה חלקית, השכר שתרוויח יכול להקטין את הקצבה. מסים והוצאות עבודה נוספות, כמו שמרטף או נסיעות, עלולים לגרום לכך שעבודה לא תשפר את מצבה הכלכלי.

דוגמה מספרית: אדם שמקבל 1,500 ש"ח קצבה מוצע לו שכר של 2,500 ש"ח. לאחר מסים יישארו לו למשל 2,200 ש"ח. ההגדלה נטו קטנה יחסית, והיא מגיעה על חשבון שעות עבודה ועלויות נוספות. שמאזנים את התועלת מול המאמץ, רבים יעדיפו לא לעבוד.


התיאורים הם הפשטה. קצבאות רבות מותנות בפעולות כמו דיווח או חיפוש עבודה. אנשים גם חושבים על אופק ההכנסה: ניסיון, קידום ולמידה בעבודה יכולים להעלות את השכר בעתיד. בנוסף יש עלות נפשית לאבטלה, כמו דיכאון או תחושת חוסר תוחלת, שמנווטת אנשים לחפש עבודה אף אם ההפרש הכספי קטן. מחקרים מראים שתקציבי רווחה מורידים עוני במדינות רבות.


המלכודת קשורה להפרש בין קצבה לשכר. פתרון פשוט הוא להגדיל את ההפרש הזה, למשל להעלות שכר מינימום או להקטין קצבאות. מדינות אירופה, קנדה וישראל מקלות לעיתים על בעלי הכנסות נמוכות על ידי הפחתת מס או אפשרות לשלב עבודה וקצבה בלי הפסד מיידי. לעומת זאת מדינות כמו ארצות הברית, יפן ואוסטרליה חלקן צמצמו או ביטלו קצבאות.

גישות אחרות כוללות: הכנסה מינימלית מובטחת או מס הכנסה שלילי, שבה התשלומים יורדים בהדרגה עם עליית ההכנסה; ותוכניות "רווחה לעבודה" שמציעות הכשרה ותמיכה להשתלבות. יש מדינות שמדגישות סיוע, ויש שמדגישות ענישה והפסקת קצבאות. בישראל קיימת תוכנית בסגנון ויסקונסין, שקיבלה ביקורת על דגש הענישה.

לבסוף, כבוד עצמי ואלמנטים חברתיים משפיעים חזק. הסטיגמה של תלות בקצבאות יכולה לדחוף אנשים לשוב לעבודה, גם כאשר ההפרש הכספי קטן.

מלכודת רווחה היא מצב שבו כסף שהמדינה נותנת מקשה על אנשים להתחיל לעבוד. זהו חלק מ״מעגל העוני״, שמשמעותו קושי לצאת ממעגל העוני.


חלק מהאנשים לא יכולים לעבוד כלל. למשל קשישים או אנשים חולים. אצל אחרים קצבאות עושות את זה פחות כדאי לצאת לעבודה.


לדוגמה: אם אמא מקבלת 1,500 ש"ח מהמדינה ועובדת ומקבלת 2,500 ש"ח, לעיתים לאחר מסים והוצאות על שמרטף ונסיעות, היא מרוויחה מעט יותר בלבד. אז לעיתים עדיף לה להשאר על הקצבה.


הסיפור פשוט מדי לפעמים. קצבאות בדרך כלל תלויות בכללים, כמו להגיע ללשכת התעסוקה. גם העבודה יכולה ללמד ולפתוח דלתות בעתיד. אבטלה משפיעה גם על מצב הרוח והבריאות.


אפשר לשנות את החוקים כך שעבודה תשתלם יותר. דוגמאות: להוריד מס לאנשים עם הכנסה נמוכה, לאפשר שילוב של קצבה ועבודה, או לתת תשלומים שנעלמים בהדרגה כשמישהו מתחיל לעבוד. יש גם תוכניות שמלמדות ומכשירות אנשים לעבודה.

חשוב לזכור: בלי רשת ביטחון אנשים עלולים להידרדר. לכן יש לשקול בעד ובנגד כשמחליטים על שינויים.