מֶלָנוֹמָה (Melanoma) היא סוג של סרטן העור שנוצר מחלוקה בלתי מבוקרת של תאים שנקראים מלנוציטים. מרבית המלנומות מתחילות בעור, אך לעיתים נדירות מקורן יכול להיות בעין, בפה, במערכת העיכול, בכבד, במוח, במערכת הלימפה ובתת הציפורן.
גורמי סיכון עיקריים כוללים חשיפה יתר לשמש, במיוחד חשיפה אינטרמיטנטית - כלומר פרקים חזקים של חשיפה כשלא מורגלים אליה. אנשים עם עור, שיער או עיניים בהירים נמצאים בסיכון גבוה יותר. גם נוכחות של שומות מרובות, ובייחוד שומה מולדת (נבוס קונגניטלי), מעלה את הסיכון.
המלנוציטים הם התאים שמייצרים מלנין, הפיגמנט (צבע) שמגן מפני קרינת UV. מבחינה עוברית הם מגיעים מתאי הרכס העצבי ונודדים לשכבת הבסיס של האפידרמיס. בחלק התקין יש בדרך כלל מלנוציט אחד על כל 5, 10 קרטינוציטים. מלנוציטים אינם קשורים לדזמוזומים כמו תאי אפיתל, ולכן יכולים לנוע מחוץ לשכבת הבסיס וליצור שומות.
הורמון α-MSH (Melanocyte stimulating hormone) מעודד את המלנוציטים לייצר מלנין בתהליך שנקרא melanogenesis. הקישור של ההורמון לקולטן MC1R מפעיל אותות תוך-תאיים, כולל יצירת cAMP והפעלת חלבון CREB. זה מוביל להגברת ביטוי של גורמים כמו MITF וטירוזינאז, המשפיעים על יצור המלנין ועל ריבוי המלנוציטים. ביטוי מוגבר של גנים אלה יכול לתרום להתפתחות מלנומה.
זיהוי שומה חשודה מבוסס על קריטריונים מקובלים (A,B,C,D,E באנגלית). קריטריונים אלה פחות חלים על מלנומה קשרית (Nodular Melanoma). מבחינה היסטולוגית יש שני שלבי גדילה: שלב גדילה רדיאלית (Radial growth phase) שבו התאים מתרבים לאורך הממברנה הבסיסית, ושלב גדילה ורטיקלית (Vertical growth phase) שבו התאים חודרים לעומק הרקמה ומראים פעילות מיטוטית, כלומר התחלקות תאית.
קיימות כמה צורות של מלנומה, כל אחת עם מאפיינים קליניים והיסטולוגיים שונים.
בבדיקה אימונוהיסטוכימית מלנוציטים נצבעים לחלבון S100, דבר שעוזר לזהותם ברגישות גבוהה. ברמת המולקולה מזהים לעיתים אברציות כרומוזומליות ומוטציות, כמו בשדרות הכרומוזום 9P (גן P16) ומוטציות ב-BRAF או ב-RAS.
המלנומה נוטה להתחיל באפידרמיס ואז לחדור לדרמיס ולתת-העור. גרורות מתרחשות דרך הלימפה והדם, ולעיתים מגיעות לאתרים לא צפויים כמו פנים הלב ובלוטת התריס. הפרוגנוזה תלויה בעומק החדירה, במין המטופל, בגיל ובמיקום הגידול. במחלה מקומית שיעור ההישרדות לעשר שנים גבוה משמעותית מאשר במצב מפושט.
במדינות מפותחות המלנומה מהווה חלק גדול מתחלואת סרטן העור. בארצות הברית שיעור התחלואה עלה בעשורים האחרונים, כנראה עקב חשיפה לשמש ועלייה במודעות. מלנומה נפוצה יותר בקרב לבנים ובעלי עור בהיר. בישראל הסיכון הכולל גבוה יחסית, ושיעורי התחלואה נמצאים במיקום גבוה בדירוגי העולם.
מחקרים מצביעים על קשר בין תזונה לבין סיכון לסרטן העור. חומרים טבעיים כמו ויטמין A, ליקופן (בעגבניות), פוליפנולים (בתה ירוק), ויטמין E ובטא-קרוטן נחקרים כהגנה אפשרית. מחקרים נוספים הדגישו את חשיבות המניעה: הפחתת חשיפה לשמש ושימוש בקרם הגנה מורידים תחלואה.
בשנים האחרונות פותחו טיפולים אימונותרפיים (מניעים את מערכת החיסון לתקוף את הגידול) שהאריכו חיים בחולים עם מלנומה גרורתית. תרופות כמו Ipilimumab (Yervoy) חוסמות את CTLA-4 - אנטיגן שיושב על תאי T ומעכב את פעילותם, וכך משחררות את מערכת החיסון לפעול נגד הגידול. תרופות המכוונות למוטציות ספציפיות, כמו Zelboraf לחולי BRAF, הראו תוצאות טובות יחסית בניסויים קליניים. בשנים האחרונות נבחנים חיסונים מותאמים ושיטות mRNA בהקשר למניעת חזרת המחלה.
הטיפולים כוללים ניתוח להסרת הגידול בתקופות מוקדמות, טיפולים ממוקדים מול מוטציות (למשל BRAF), וכמו גם אימונותרפיה. Ipilimumab אושר לטיפול בחולים בלתי ניתנים לניתוח, והוא האריך חיים אך לא מרפא את כולם. תרופות נוספות, כולל Pembrolizumab (Keytruda) ותרופות חדשות שאושרו בשנים לאחר מכן, שימשו והמשיכו לשפר תוצאות בחולים עם מלנומה גרורתית. ניסויים קליניים ממשיכים, כולל גישות חיסוניות חדשות וטכנולוגיות mRNA.
מֶלָנוֹמָה היא סוג של סרטן שמתחיל בתאי עור שנקראים מלנוציטים. מלנוציטים הם תאים שעושים מלנין. מלנין הוא צבע שמגן על העור מקרני השמש.
רוב המקרים מתחילים על העור. לפעמים הממצא יכול להופיע גם בעין או מתחת לציפורן.
מי בסיכון יותר? אנשים עם עור בהיר, שיער בהיר, עיניים בהירות או הרבה שומות. גם חשיפה חזקה לשמש לפרקים (לא כל הזמן) מעלה את הסיכון.
שומה שנראית מוזר או משתנה יכולה להיות חשודה. רופא בודק את השומה ובמקרים חשודים שולח בדיקה תחת המיקרוסקופ.
במעבדה רואים את תאי המלנומה בעזרת צבע שנקרא S100. אפשר גם לבדוק שינויים בגנים, כמו ב-BRAF.
אם המלנומה חודרת עמוק היא עלולה להתפשט לאיברים אחרים דרך הדם או דרך הלימפה. הטיפול והסיכוי להחלמה תלויים בעומק ובמידת ההתפשטות.
הטיפולים כוללים ניתוחים להסרת הגידול. יש גם תרופות שעוזרות למערכת החיסון להילחם בגידול. תרופות כמו Yervoy ו-Keytruda עוזרות לחלק מהחולים. יש גם תרופות שמטרתן לתקן בעיות בגנים, לדוגמה תרופות ל-BRAF.
מחקרים חדשים בודקים חומרים טבעיים ותזונה שיכולים להשפיע, וגם חיסונים וטיפולים חדשים מבוססי mRNA שנבדקו ונראים מבטיחים.
איך ניתן להגן על עצמך? להימנע ממכות שמש חזקות, להשתמש בקרם הגנה ולבדוק שומות שמשתנות אצל רופא עור.
