ממשק תכנות יישומים

ממשק תכנות יישומים (API, סט של פקודות, פונקציות וספריות קוד מוכנות) מאפשר למפתחים להשתמש בפונקציות של תוכנה אחרת בלי לכתוב הכל מאפס.

הדוגמה המוכרת היא מדריך מסעדות שרוצה להציג מסעדות על מפה. במקום לבנות לווין ומערכת מפות משלה, אפשר להשתמש ב-Google Maps API. שימוש כזה של כמה שירותים יחד נקרא MASHUP.

ככל שה-API רחב וגמיש יותר, כך קל יותר להשתלב בו ולהשיג שליטה טובה יותר על המידע. חברות משקיעות בשיפור ה-API כדי להקל על מפתחים ולמשוך שימוש בפלטפורמה שלהן.

הפונקציות העיקריות שמציעים APIs כוללות ציור חלונות ופריטי ממשק, אחסון ושליפת נתונים, ניהול זיכרון, וקישור בין יישומים. APIs מסופקים על ידי סביבות פיתוח, מפתחים עצמאיים וחברות תוכנה, והם מקלים על פיתוח תוך מניעת שינויים בלתי רצויים בנתונים.


Web API מאפשר העברת נתונים בין שרת ללקוח. בצד השרת ה-Web API כולל נקודות קצה (endpoints) שמקבלות בקשות ומחזירות תשובות במבנים קריאים כמו JSON או XML. נקודת קצה מציינת היכן נמצא המשאב שניתן לגשת אליו. הגישה מתבצעת באמצעות URI (כתובת אינטרנט), ונשלחות בקשות HTTP.

ממשקי Web API יכולים להיות ציבוריים או פרטיים. לממשקים פרטיים נדרש access token, מעין סיסמה שמזהה מי מורשה לגשת.

נקודות קצה צריכות להישאר יציבות. אם הן משתנות בלי ניהול גרסאות, תוכנות שמסתמכות עליהן עלולות להיפגע. לכן משתמשים בניהול גרסאות ב-URI כדי לאפשר עדכונים בלי לשבור תוכנה חיצונית. שני תקנים עיקריים הם REST ו-SOAP.


מספר ממשקי ה-Web API גדל מאוד. לפי נתונים, היו כ-105 ממשקי API ב-2005 וכ-24,000 ב-2022. היום רוב השירותים הגדולים מציעים API, והדבר משנה את הדרך שבה אתרי אינטרנט ושירותים מתקשרים זה עם זה.


הרחבת השימוש ב-API הגדילה גם את משטח התקיפה של אתרים. ארגון OWASP פרסם רשימת עשר בעיות אבטחה עיקריות ב-API. דוגמה נפוצה היא חוסר בתעודת SSL תקפה, ללא הצפנה המידע שעובר חשוף.

נוצרו כלים ומשאבים ללימוד והגנה על API, בין היתר מערכת בשם vapi ומדריך לשימוש בה.

ממשק תכנות יישומים (API) הוא קבוצה של פקודות בקוד שמפתחים יכולים להשתמש בהן. זה חוסך עבודה רבה.

לדוגמה: אפליקציה של מדריך מסעדות יכולה להשתמש ב-Google Maps API כדי להראות מפה. כך לא צריך לבנות לווין או מפה חדשה.

APIs עוזרים לצייר חלונות במסך, לשמור ולהוציא מידע, ולחבר בין אפליקציות.


Web API מעביר מידע בין מחשב שרת למחשב שמציג את האתר. יש נקודות קצה (URI), שהן הכתובות אליהן שולחים בקשות. התשובות נשלחות בדרך כלל בפורמט קריא כמו JSON.

יש APIs ציבוריים ופרטיים. ל-APIs פרטיים צריך access token. זה כמו סיסמה.


מספר ה-APIs גדל מאוד. היו מעט מאוד ב-2005, ובעשור האחרון היו אלפי APIs.


יותר APIs פירושו גם יותר סכנות לפורצים. OWASP ערכו רשימה של בעיות אבטחה ב-API. תעודת SSL משרטת הצפנה. בלי תעודה כזו, המידע עלול להיות חשוף.

נבנו כלים ולימוד כדי לשמור על ה-APIs בטוחים, כמו vapi ומדריך לשימוש בו.