סלרי

סלרי, נקרא גם כרפס ריחני (Apium graveolens), שייך למשפחת הסוככיים. זהו צמח דו-שנתי, צמח שמחזור החיים שלו נמשך שנתיים. מקורותיו באזור הים התיכון. הוא צמח ריחני, זקוף, וגובהו כ-50, 70 סנטימטר. גדל בקרקע עשירה ולחה, בשמש מלאה ובאקלים מעט קריר.

סלרי נאכל בשלמותו: גבעולים, עלים, זרעים ושורש. הוא משמש גם כתבלין ומקור טעם. מכיל מינרלים כמו סידן, ברזל ואשלגן, וכן ויטמינים A ו‑C.

כצמח תרבות קיימים שני זנים עיקריים: סלרי שורש (Apium graveolens var. rapaceum), ששם השורש מעובה בצורת פקעת והוא מ-grown בעיקר בגלל השורש; וסלרי עלים (var. dulce), שמגדלים אותו בגלל העלים הארוכים לשימוש כירק.

באביב הסלרי מוציא תפרחת גבוהה של כ־1, 1.6 מטר. מתפרחת זו מופקים אלפי זרעים, והצמח יכול להתרבות ולפזר את עצמו בשטח.

זרעי הסלרי משמשים כתבלין ולעיתים כמחליף למלח. מוסיפים אותם לתבשילים, רטבים ומרקים.

הצמח מכיל רעלן בשם פסוראלן (Psoralen), חומר שברמות נדירות עלול לגרום נזק ל-DNA אם חשופים לאור השמש אחרי אכילה. יש גם קבוצה קטנה של אנשים האלרגיים לסלרי. נראה שהאלרג'ן אינו נהרס בחימום.

בניגוד לאמונה נפוצה, לסלרי אין "ערך קלורי שלילי". למעשה הוא מספק מעט יותר קלוריות ממה שנדרש לעיכולו.

סלרי נקרא גם כרפס ריחני. שמו המדעי הוא Apium graveolens. זהו צמח שמקורו סביב הים התיכון. הוא ירוק, ריחני, וגבהו כ-50, 70 ס"מ. אוהב אדמה לחה ושמש.

אוכל את הגבעולים, העלים, הזרעים והשורש. יש בו סידן, ברזל, אשלגן וויטמינים A ו‑C. יש שני סוגים חשובים: סלרי שורש, שגדלים לשורש עבה, וסלרי עלים, שגדלים בשביל העלים הארוכים.

הסלרי פורח באביב ויוצר הרבה זרעים. הזרעים משמשים כתבלין ולפעמים במקום מלח.

בצמח יש חומר שנקרא פסוראלן. זה נדיר, אבל אם אוכלים ומיד נחשפים לשמש, זה עלול לפגוע בתאים. מעט אנשים אלרגיים לסלרי. הסלרי אינו "דיאטתי שלילי", הוא נותן קלוריות.