מנדט (הֶסְמֵך), ייפוי כוח: הרשאה של מדינה חזקה לשלוט זמנית או חלקית על שטח.
מנדט ניתן כשהאוכלוסייה במקום עדיין אינה בשלה לשלטון עצמי, או כשהוטלו עליה סנקציות, צעדים שמגבילים את השלטון המקומי.
המנדט מחייב את המעצמה להדריך, לחנך ולפתח את הטריטוריה, כדי לאפשר לקהילה המקומית להקים שלטון עצמי בר־קיימא.
אין למנדט גבול זמן קשיח, אך הוא אמור להסתיים כשהתושבים מסוגלים לנהל את ענייניהם ולהקים מדינה.
המושג קשור בעיקר למשטר מנדטים של חבר הלאומים, על פי סעיף 5 לאמנתו. אחרי מלחמת העולם הראשונה מסרו המנצחות, בריטניה וצרפת, שטחים שהיו בשליטת אימפריות מובסות, בעיקר הגרמנית והעות'מאנית.
כתב המנדט הבריטי על ארץ־ישראל כלל גם את הצהרת בלפור, שהבטיחה בית לאומי לעם היהודי, ולכן נחשב שונה ממנדטים אחרים.
בריטניה וצרפת הן דוגמה למדינות שקיבלו וניהלו מנדטים.
מנדט זה כשמדינה גדולה מקבלת ייפוי כוח. ייפוי כוח = הרשאה.
המדינה מנהלת מקום זמנית כשאנשים שם עדיין לא מוכנים לשלטון עצמאי.
המעצמה שעושה זאת צריכה לעזור, ללמד ולפתח את המקום.
הדבר מסתיים כשרואים שהתושבים יכולים לנהל את עצמם.
אחרי מלחמת העולם הראשונה בריטניה וצרפת קיבלו שטחים מאימפריות שהפסידו.
המנדט הבריטי בארץ ישראל כלל את הצהרת בלפור. הצהרת בלפור הבטיחה בית לאומי לעם היהודי.
תגובות גולשים