מנהרות הכרמל

מנהרות הכרמל (כביש 23) הן מערכת כבישים בתת־קרקע, בצורת שתי מנהרות כפולות, מתחת לרכס הכרמל בחיפה. זהו כביש אגרה (כביש שבו משלמים תשלום עבור הנסיעה) שמחבר בין מחלף חיפה דרום בכביש 2 לצ'ק פוסט בכניסה המזרחית לעיר. המנהרות נפתחו לתנועה ב-1 בדצמבר 2010.

הפתח המערבי נמצא ליד מרכז הקונגרסים, והמנהרות מסתיימות במחלף רופין בנווה שאנן. המנהרה המזרחית ממשיכה לצ'ק פוסט ולכבישים 4 ו-75. מאז סוף 2014 יש חיבור ישיר גם לכביש 22.

מהירות מרבית מותרת במנהרות היא 80 קמ"ש. אורך המסלול מהכניסה ועד היציאה הוא כ-6.5 ק"מ, מתוכם כ-4.7 ק"מ בתוך מנהרות. המנהרה המערבית היא באורך 3,200 מטרים והמנהרה המזרחית אורכה 1,643 מטרים. כל מנהרה בגובה 6.5 מטר וברוחב 10 מטר, מספקות מקום לשתי משאיות פול-טריילר זו לצד זו. המנהרות אינן מיועדות להולכי רגל. המחלף בנווה שאנן הוא הגדול במדינה, עם שבעה גשרים בארבעה מפלסים.


המנהרות נבנו על ידי קבוצת "כרמלטון" שנבחרה במכרז ונוהלה בשיטת "בנה-הפעל-העבר" (BOT, החברה בונה ומפעילה את הדרך במשך שנים, ואז מעבירה המדינה). הפעלת המנהרות נעשית בידי חברת נתיבי הכרמל מערכות ותפעול. חברת כביש חוצה ישראל מפקחת על פעילות הזכיין, גביית האגרות והתפעול.


הרעיון לחציבת מנהרות מתחת לכרמל עלה כבר בתקופת המנדט ונשקף שוב בעשורים שלאחר מכן. בשנות ה-90 הובילו ראשי העיר את המהלך שבסופו הגיע למכרז. הפרויקט עורר מחלוקות רבות בשל חששות מהשפעה על התחבורה הציבורית, על מרכז העיר ועל הסביבה. הוגשו מאות התנגדויות וערעורים, וחלקם נדחו.


המכרז פורסם באמצע שנות ה-90, וב-1998 זכתה קבוצת כרמלטון. ההסכמים והמימון נחתמו בסוף שנות ה-90, אך העבודות החלו בפועל רק ב-2007, אחרי התמודדות משפטית ומורכבות מימון. חפירת המנהרות הושלמה ב-2009, ולפני טקס החנוכה בנובמבר 2010 הושלמו העבודות. טונות העפר הועברו לאתרי בניה ונמלים, וחלק מהשטח שוקם על ידי הקמת פארק בנחל גיבורים.


בשנים הראשונות התנועה במנהרות הייתה נמוכה מהתחזית בכ־30%. המדינה שילמה פיצוי של כ-50 מיליון שקל. בחלק מהמסלולים הוכנסו קווי אוטובוס שעברו במנהרות. מאז נערכו שינויים בתעריפים ובמנויים, והתקיימו מחאות ציבוריות כנגד גובה האגרה.


התשלום במנהרות נקבע על ידי ועדת הכנסת. נכון ליולי 2019 המחיר לנסיעה בחצי דרך היה 10.9 ש"ח, ולנסיעה מלאה 20.18 ש"ח. אופנועים משלמים כמו מכוניות פרטיות. קיימים שני מסלולי תשלום: מסלול מהיר למנויים, שבו הרכב מזוהה בצילום לוחית רישוי או באמצעות התקן אלקטרוני; ומסלול לקוחות מזדמנים.

תעריפים לרכב ציבורי ולמשאיות גבוהים יותר. בתעריף הנוכחי משאית משלמת פי חמש מהמחיר לרכב פרטי, ואוטובוס משלם פי שלוש. החל משנת 2018 הושקו תעריפים מוזלים למנויים ולקטגוריות מסוימות, ובמהלך 2023 הוטלו עליות תעריף על פי מדד המחירים לצרכן. ב-2025 נערכה מחאת עיריית חיפה בדרישה לביטול האגרה.


המסלול החוצה את הכרמל כולל קטעים תת־קרקעיים ואפשרויות חיבור לכבישים ראשיים. אורך המנהרות והמסלולים על פני השטח מאפשר העברה מהירה יותר בין דרום ומזרח חיפה.


במנהרות פועלות מערכות בטיחות על פי תקנים בין־לאומיים. מדובר במערכות לתאורה, אוורור, כיבוי אש ושליטה בתנועה, שנועדו לשמור על הנהגים.


כניסה מהמעטפת המערבית והכניסה מצומת הצ'ק פוסט מוצגות בתמונות שנלקחו לאחר פתיחת המנהרות.

מנהרות הכרמל הן שני כבישים מתחת להר בחיפה. מנהרה היא דרך חצובה בתוך ההר. כאן יש שתי מנהרות מקבילות לכל כיוון. זהו כביש אגרה. אגרה זה תשלום לנסיעה.

הכניסה ממערב ליד מרכז הכנסים. היציאה במזרח ליד צומת שנקרא צ'ק פוסט. המנהרות נפתחו ב-1 בדצמבר 2010.

המנהרה הארוכה יותר היא 3,200 מטר. זו הארוכה בישראל לנסיעת רכבים. השנייה אורך 1,643 מטר. המנהרות גבוהות ורחבות דיה למשאיות, אך אסור להולכי רגל להיכנס.


העבודות החלו ב-2007. החפירה הושלמה ב-2009. טקס פתיחה נערך בנובמבר 2010 והמנהרות נפתחו לנהגים ביום הבא.


במנהרות גובים תשלום. לדוגמה, ביולי 2019 נסיעה מלאה עלתה כ-20.18 שקלים. יש מסלול מהיר למנויים ודרך לקונים מזדמנים. אוטובוסים ומשאיות משלמים יותר. חברות אוטובוס משתמשות במנהרות.

היו מחאות כשרבים חשבו שהמחירים גבוהים. העיר חיפה דרשה לשנות את התעריפים.


במנהרות יש מערכות בטיחות כמו אוורור, תאורה וכיבוי אש. הן עוזרות לשמור על הנוסעים.