מנואל רוזנטל (18 ביוני 1904, 5 ביוני 2003) היה מלחין ומנצח (מי שמנהל את התזמורת) יהודי‑צרפתי. הוא היה אחד מתלמידיו המעטים של מוריס ראוול, והאחרון שבהם.
נולד בפריז מחוץ לנישואים לאנה דבורסוסקי, יהודייה ממוצא רוסי. אביו הביולוגי לא נודע; שם משפחתו הגיע מהאב החורג, ברנרד רוזנטל. החל לנגן בכינור בגיל תשע ונכנס לקונסרבטואר של פריז (בית ספר למוזיקה) בשנת 1918, בגיל 14. בין מוריו היה ז'יל בושרי.
קריירת הניצוח החלה ב‑1934, כאשר התקבל כנגן כלי הקשה ומנצח עמית בתזמורת הלאומית של צרפת. במלחמת העולם השנייה, ב‑1940, נפל בשבי כשהיה טוראי בחיל הרגלים באלזס. בשבי ארגן הופעות ויצר אופרטה (מחזה מוזיקלי קצר וקליל) המבוססת על מחזה של ז'ורז' קורטלין.
בשחרורו ב‑1944 חזר לתזמורת הלאומית והתמנה למנצח הראשי עד 1947. לאחר מכן שימש כמנהל מוזיקלי של תזמורת סיאטל (1948, 1951) ושל התזמורת הסימפונית של ליאז' (1964, 1967). בנוסף, לימד ניצוח בקונסרבטואר של פריז בין 1962 ל‑1974.
היצירה המפורסמת ביותר שלו כמלחין היא הבלט Gaîté Parisienne (1938), המבוסס על מוזיקה של ז'אק אופנבך. בשנת 1999 פרסם ספר בשם "קרשנדו לאלוהים", בו בוחן את אמונותיו הדתיות. נפטר בפריז בגיל 98.
מנואל רוזנטל (1904, 2003) היה מלחין ומנצח. מנצח (מי שמוביל את התזמורת) יהודי‑צרפתי.
נולד בפריז לאם בשם אנה דבורסוסקי. שם משפחתו היה של אביו החורג, ברנרד רוזנטל. התחיל לנגן בכינור בגיל תשע. בגיל 14 נכנס לקונסרבטואר (בית ספר למוזיקה) של פריז.
החל לעבוד בתזמורת הלאומית של צרפת ב‑1934. במלחמה, ב‑1940, נפל בשבי כששירת כחייל. בשבי ארגן הופעות וכתב אופרטה (מחזה עם שירים).
בשנת 1944 חזר לתזמורת והתמנה למנצח הראשי עד 1947. הוא גם ניהל תזמורת בסיאטל ובליאז'. בין 1962 ל‑1974 לימד ניצוח בקונסרבטואר של פריז.
היצירה המפורסמת שלו היא הבלט Gaîté Parisienne (בלט = מחול עם מוזיקה) מ‑1938. בשנת 1999 הוציא ספר על אמונתו. מת בפריז כשהיה בן 98.
תגובות גולשים