מנוחה ונחלה נוסדה במארס 1890 בוורשה על ידי אליהו זאב לוין אפשטיין וזאב גלוסקין. הם רצו להקים בארץ מושבה (יישוב חקלאי) עצמאית, שלא תהיה תלויה בפקידות הברון רוטשילד.
האגודה קנתה 10,600 דונם (דונם, יחידת שטח) דרומית לרחובות מידי יהושע חנקין, שקנה את הקרקע קודם לכן מאנטון רוק. בהמשך, אחרי שהתבססה מושבה רחובות, עלו רוב חברי האגודה לארץ ישראל.
תחילתה הייתה כאגודה של חובבי ציון בשנת 1889. רוב החברים היו מעמד בינוני, סוחרים ובעלי עסקים. דמות רוחנית בולטת שעמדה לצדם הייתה אחד העם.
התוכנית התמקדה בהשקעה במטעים ובכרמים, ולא בעבודת כפיים ישירה. הם תכננו להמתין עד שהמטעים יניבו פרי, ואז להגר ולהתיישב. הנציגים של האגודה עיבדו את הקרקע עד לעלייה.
חברי האגודה שאפו לעצמאות מניהול הברון רוטשילד. הדת שיחקה תפקיד בולט: היו ממייסדים דתיים שמרנים ותומכים כמו יעקב ברוידא, וכן רבנים פעילים.
אֶליהו זאב לוין אפשטיין שימש כמנהל המושבה לפי חוזה. הוא היה כפוף להנהלת האגודה בוורשה, אך היה לו שיקוף סמכות פורמלית רחבה בארץ.
האגודה קיימה אספה כללית בוורשה, שבחרה יושב ראש, גזבר ווועדת ביקורת. נציגי האגודה בארץ חייבו בדיווחים שוטפים, ואישור הוצאות היה מוקפד. בפועל נערכו אסיפות כל שבע שנים.
האגודה העסיקה מאות פועלים יהודיים בעבודות הכשרה ונטיעות. במשך כשנתיים הייתה רחובות מרכז חשוב לפועלים יהודיים. במקום לשלם שכר שווה, ניסו לשלם לפי תפוקה, וכך צמצמו עלויות.
הוקמו מטבח מרכזי וצריפים למגורים. האגודה סיפקה שירותי בריאות חינם לפועלים, ואף לערבים. האיכרים התמקדו בכרמים. ב-1895 החלו הכרמים להניב, והאגודה קיבלה זכות שיווק ליינות ראשון לציון ברוסיה באמצעות חברת "כרמל".
בשנת 1897 החליטו לפרק את האגודה ולחלק את החלקות בין החברים. את תפקיד הבורר קיבל יעקב ברוידא. גם לאחר הפירוק שמרו החברים על קשר והשפעה הדדית.
מנוחה ונחלה נוסדה בוורשה בשנת 1890. המייסדים היו אליהו זאב לוין אפשטיין וזאב גלוסקין.
הם קנו 10,600 דונם (דונם, יחידת שטח) דרומית לעיר רחובות. המטרה הייתה להקים מושבה (יישוב חקלאי) שאינה תלויה בבעלי כסף.
האגודה התחילה כחלק מתנועת חובבי ציון. רוב החברים היו סוחרים.
האידאה הייתה להשקיע בכרמים ובמטעים. ממתינים עד שהעצים יניבו פרי, ואז להתיישב.
באגודה היו גם אנשים דתיים ותומכים כמו יעקב ברוידא.
אֶליהו זאב לוין אפשטיין נהג לנהל את המושבה. היה לו תפקיד מרכזי בהחלטות.
האגודה העסיקה מאות פועלים. היא הקימה מטבח וצריפי מגורים. היא סיפקה בריאות חינם גם לערבים. הכרמים התחילו להניב פרי ב-1895. האגודה סידרה שיווק של היין עם חברת "כרמל".
בשנת 1897 פרקו את האגודה וחילקו את הקרקעות בין החברים. יעקב ברוידא שימש כבורר. החברים נותרו בקשר גם אחר כך.
תגובות גולשים