מנחם תלמי (19 בספטמבר 1926, 28 במרץ 2018) היה סופר עברי, עיתונאי ועורך ישראלי.
נולד ברמת גן ב-1926 לאפרים ותובה תלמי. אביו, אפרים, היה גם הוא עיתונאי וסופר לנוער. האב ובנו שיתפו בעתיד פעולה בעריכה ובהוצאת לקסיקונים ומדריכים.
למד בבית החינוך לילדי עובדים ואז בבית הספר החקלאי בבן שמן. בגיל 18 התגייס לפלמ"ח (כוח לחימה של היישוב) והצטרף להכשרה מגויסת בקיבוץ מזרע. בתקופת המאבק נגד הבריטים השתתף בפעולות של ההגנה (ארגון ההגנה של היישוב). במלחמת העצמאות לחם בחטיבת גבעתי בקרבות על הדרך לירושלים ובשער הגיא.
לאחר המלחמה פנה לעיתונאות. התחיל ככתב שטח (עיתונאי המכסה אירועים בשטח) ב"במחנה" ו"דבר השבוע". ב-1958 הצטרף למעריב ושימש שנים רבות כחבר המערכת. פרסם במעריב מאות כתבות בכתיבה בלטריסטית ייחודית (סגנון ספרותי ועשיר). נגע בנושאים שונים: מסעדות, בתי אוכל ויין, צה"ל ולוחמיו, הבריגדה והיישוב בימי מלחמות. על עבודתו קיבל את פרס שווימר לעיתונאות.
כתב ביקורות מסעדות תחת שם העט "מאו"ל", ראשי התיבות של "מנחם אוהב לאכול". שמות עט נוספים היו "מ. סייר" ו"מ. אחי-דורון".
את דרכו הספרותית החל כסופר מבטיח של דור הפלמ"ח. ספרו הראשון, "לחיות לחיות" (1949), זכה להכרה. בשלב מאוחר יותר כתב בעיקר ספרות ז'אנרית ופופולרית, ובפרט ספרי נוער על מלחמת העצמאות. כמה מספריו זכו להצלחה רבה, למשל "יחי האומץ".
איגד את פרסומיו בכרכים רבים. יחד עם אביו ערך קבצים, לקסיקונים ואנתולוגיות על ידיעת הארץ, ציונות ומלחמות ישראל.
נפטר ב-28 במרץ 2018 בגיל 91. הותיר אישה, דליה, שלושה ילדים ושתי נכדות. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.
מנחם תלמי (1926, 2018) היה סופר ועיתונאי.
נולד ברמת גן ב-1926. אביו גם כתב ספרים.
כשהיה צעיר התגייס לפלמ"ח. פלמ"ח זה כוח לחימה של היהודים לפני קום המדינה. הוא גם היה בהרבה קרבות במלחמת העצמאות.
אחר כך כתב עיתונות. כתב בעיתונים כמו "במחנה", "דבר השבוע" ו"מעריב". כתב הרבה כתבות על מסעדות, אוכל, צבא וסיפורים מהמלחמות.
היה לו שם עט מצחיק לביקורת אוכל: "מאו"ל". השם הזה הם ראשי התיבות של "מנחם אוהב לאכול".
הוא גם כתב ספרים לנוער ולמבוגרים. הספר הראשון שלו נקרא "לחיות לחיות" ויצא ב-1949. כמה מספריו על מלחמות נתחבבו על צעירים.
ב-2018 מת בגיל 91. נשארו לו אישה, ילדים ונכדים.
תגובות גולשים