רבי מנשה בן-פורת, המכונה גם מנשה מאיליה (1767, 1831), נולד בסמרגון שבאזור גרודנו. אביו, ר' יוסף הדיין, חינך אותו במסורת התורנית. כבר כנער הוכר כעילוי. בגיל 15 נישא בפעם הראשונה, והתגרש לאחר כשנתיים. בגיל 17 נשא אישה שנייה, שרה, ועבר להתגורר באיליה שבמינסק. משם בכינויו "מנשה מאיליה".
בצעירותו גילה עניין בספרי מדע ופילוסופיה בספריית ר' יוסף מזל. לצד בקיאותו במקורות היהדות רכש ידיעות כלליות רחבות. מדי שנה בחרותו ביקר את הגר"א (הגאון מוילנה, רב חשוב) והושפע ממנו. נטייתו של הגר"א לפשטנות בפרשנות השפיעה על שיטתו.
כשהתפרסם כרב ופרשן, החל לבטא דעות לא־מקובלות בחוגים הרבניים. הוא הביע ביקורת על הנהגה רבנית מסוימת. כתב כי עדיף לאדם להבין מדעתו, ולא להישאר עיוור אחרי מי שקדם לו. בשיטתו ההלכתית התנגד לחומרות מיותרות ורצה להתאים פסקי הלכה לשינוי הדור. חידוש הלכתי אחד שלו מוזכר בספר משנה ברורה.
נגד דעותיו קמו מתנגדיו, ביניהם הרב יעקב'קע לנדא (בנו של בעל הנודע ביהודה). כמה רבנים דרשו להחרימו, אך קרוביו וחבריו הגנו עליו. גם הגר"א התערב פעמים מסוימות להגנתו. הרדיפה פגעה בפרנסת משפחתו. נאלץ לעזוב את איליה ועבד תקופה בבריסק כמלמד, אך פוטר מהעבודה כשלא יכול היה לציית להגבלות על הוראת פירושים מחוץ לפרשנים המקובלים.
ניסיונותיו להדפיס את ספרו "אלפי מנשה" נתקלו בקשיים. המדפיס הראשון שרף את כתב היד בגלל תוכנו הביקורתי. לבסוף הספר הודפס בוילנה ב-1822. ספריו הקודמים, כמו "פשר דבר", הוחרמו ושרפו במקומות שונים. הוא כתב גם ספרי מדע, בין השאר במכניקה, במתמטיקה ובאסטרונומיה. חלקם נכתבו ביידיש כדי להפיץ השכלה בקרב יהודים.
מנשה המציא כמה כלים חקלאיים, למשל מכונה לחרישה ומכונה לטחינת טבק. ב-1827 קיבל את תפקיד רב בסמרגון, אך התפטר לאחר כשנה וחצי, כי לא רצה לשתוק על נושאים ציבוריים. בד' באב תקצ"א (1831) נפטר ממגפת חולירע (כלוררה) בגיל 64. רבות מכתבי היד שלו אבדו בשריפה באיליה ב-1884.
בשנת 1858 פרסם מרדכי פלונגיאן ביוגרפיה בשם "בן פורת" וטען שמנשה ביקר את בעל התניא, ראש תנועת החסידות, כדי להבין את השקפתה. לטענת המחבר, מנשה לא הצטרף לחסידים, אך התייחס אליהם בחיוב לאחר מכן. פרסום זה עורר פולמוס בעיתונות. היו שטענו שהספר סילף את דמותו; אחרים הגנו עליו והראו שכבר עסק בקבלה (הקבלה היא מטאפיזיקה יהודית, כלומר לימוד על דברים רוחניים).
חלק מהביקורות טענו שמעולם לא פגש את בעל התניא, ושיחסו לחסידות היה מתון שלילי, בדומה לעמדתו של רבי חיים מוולוז'ין. לפי מסורת חסידית, ה"צמח צדק" אמר שראוי להשתדך עם צאצאיו. יש גם סיפור שהוא רצה לנסוע לברלין להרחיב השכלתו, אך מתנגדיו מנעו ממנו דרכון. לכן למד בעצמו משפות וספרים בליטא. על הגר"א כתב שהוא החזיר את התורה לעוצמה שלה.
מנשה בן-פורת נקרא גם מנשה מאיליה. נולד בסמרגון ב-1767. אביו היה דיין. כילד היה מאוד חכם.
בגיל צעיר נישא ופעם שנייה עבר לגור באיליה. שם קראו לו "מנשה מאיליה". הוא קרא גם ספרי מדע ופילוסופיה בספריה של אדם בשם ר' יוסף מזל.
הוא ביקר את הגר"א. הגר"א זה כינוי להגאון מוילנה, רב גדול. מנשה אהב פירושים פשוטים של התורה.
הוא כתב ספרים רבים. אחד מהם נקרא "אלפי מנשה". מדפיס שרף את כתב היד הראשון שלו, אבל הספר הודפס לבסוף בוילנה ב-1822. כמה מספריו הוחרמו.
גם כתב ספרים במתמטיקה, באסטרונומיה ובמכניקה. חלקים מהם כתב ביידיש. רצה שהציבור ילמד מדע גם כן.
הוא המציא מכונה לחרישה ומכונה לטחינת טבק. ב-1827 היה רב בסמרגון. אחרי זמן קצר התפטר. בשנת 1831 מת ממגפה בגיל 64. הרבה מכתביו נשרפו בשריפה באיליה ב-1884.
בשנת 1858 יצאה ביוגרפיה על חייו בשם "בן פורת". המחבר כתב שמנשה פגש את בעל התניא, ראש תנועת החסידות. חסידות היא תנועה שהתמקדה בתפילה ובקירבה אל האלוהים.
יש ויכוח אם פגש אותו באמת. חלק אמרו שהוא התרשם מהחסידים. אחרים אמרו שלא פגש כלל, ושיחסו אליהם היה מתון שלילי.
תגובות גולשים