מסילת זמרינג

מסילת זמרינג באוסטריה מקשרת בין גלוגניץ ומירצושלאג ועוברת מעל מעבר זמרינג. היא נחשבת למסילה ההררית הראשונה בעולם שנבנתה בתוואי כה הררי ובגובה כזה.

המסילה נבנתה ברוחב מסילה תקני (1,435 מ"מ), כלומר המרחק בין שני הפסים. היא חלק מרשת הרכבות של דרום אוסטריה וקישרה בעבר את וינה לנמל טריאסטה, שהיה יציאת הים העיקרית של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

תכנון המסילה הובל על ידי קארל ריטר פון גגה. הבנייה התקיימה בין 1848 ל-1854. אורכה כ-41 ק"מ והפרש הגובה הכולל הוא כ-460 מטר.

העבודות כללו 14 מנהרות, ביניהן מנהרה מעוקלת באורך 1,431 מטר, 16 גשרים מרובי קשתות, יותר מ-100 גשרי אבן ו-11 גשרי ברזל. כ-60% מהמסילה נמצא בשיפועים של 2.0, 2.5% (כלומר עלייה של כ-2.5 מטר לכל 100 מטר). לאורך כ-16% מהמסילה יש פניות ברדיוס של 190 מטר.

בוני המסילה נאלצו לחתוך כ-41.7 ק"מ של מסילה למרות שהמרחק האווירי בין הקצוות הוא רק 21 ק"מ. גם חוסר במכשירי מדידה מדויקים הביא לפיתוח שיטות מדידה חדשות. השלמת המנהרות והגשרים בתוך שש שנים נחשבה להישג הנדסי גדול.

כחלק מההיערכות לסכנת מפולות נבנו 55 בתי פיקוח לאורך הקו. הבתים קושרו בתחילה בפעמוני חשמל ואז בקו טלגרף משנת 1858. חומרי בנייה לעיתים באו מהחציבה של המנהרות עצמן.

למסילה נבנו קטרים מיוחדים. ב-1850 הוכרזה תחרות לבניית קטרים, וב-1851 נבחר קטר ה"בווריה" מתוצרת Maffei. לבסוף פותח קטר מיוחד שנקרא אנגרת', שיוצר באסלינגן ובמפעלי קוקריל בבלגיה.

הקו נפתח לתנועה ב-1854 תחילה למשא, ולאחר מכן לנוסעים. בשנת 1857 הושלמה הדרך המלאה בין וינה לטריאסטה. ב-1998 הוכרה המסילה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

כבר בזמן הבנייה ראו במסילה שילוב הרמוני בין הנוף לטכנולוגיה. היא תרמה לפיתוח התיירות באזור: נבנו בתי מלון ובתי אחוזה, וזמרינג הפכה למרכז סקי. גם יותר ממאה חמישים שנים אחרי בנייתה, המסילה בשימוש ורכבות עדיין נוסעות בה מדי יום.

מסילת זמרינג היא קטע מסילה באוסטריה. היא עוברת ברחובות הרריים בין גלוגניץ למירצושלאג.

זו היתה אחת המסילות ההרריות הראשונות שנבנו בעולם. רוחב המסילה הוא 1,435 מ"מ. זהו המרחק בין שני הפסים.

המסילה נבנתה בין 1848 ל-1854. אורכה כ-41 ק"מ. היא עולה בסה"כ כ-460 מטר.

יש בה 14 מנהרות. אחת מהמנהרות מעוקלת ואורכה 1,431 מטר. יש גם גשרים גדולים רבים.

בקושי היה ציוד מדידה בזמן הבנייה. לכן המציאו שיטות חדשות כדי למדוד נכון את הדרך.

בנוסף נבנו 55 בתים ליד המסילה כדי לצפות בסכנות של סלעים נופלים. הבתים קושרו בטלגרף ב-1858.

המסילה נפתחה ב-1854. קטר מיוחד שנקרא אנגרת' עזר למשוך את הקרונות. ב-1998 הוכרה המסילה על ידי אונסק"ו.

היום אנשים נוסעים שם לתיירות. בסביבתה נבנו בתי מלון והאזור מפורסם גם לסקי.