מסכת טבול יום

מסכת טבול יום היא המסכת העשירית בסדר טהרות. על המסכת יש תוספתא, ואין עליה תלמוד בבלי או תלמוד ירושלמי.

המסכת דנה בדינו של אדם או כלי שהטבלו לטהרה אבל השמש עדיין לא שקע. אדם כזה נקרא טבול יום. פירוש: הוא טבל במים כדי להיות טהור, אך היטהרותו המלאה מתממשת רק עם שקיעת החמה. המסכת מפרטת מה הוא עדיין מטמא במגעו.

חלק גדול מהדיון עוסק בשאלת "חיבור". חיבור הוא מצב שבו מאכלים נחשבים קשורים זה לזה, כך שהטומאה עובר ממצרך אחד לשני. דוגמה חשובה היא נגיעה של מאכל תרומה (החלק המיועד לכהן) במאכל אחר או במאכל חולין (מזון רגיל), ומי מטמאה כתוצאה מזה.

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, דיני המסכת מוצבים אחרי דיני זוב. זוב הוא מצב של הפרשה שמטמאת; טבול יום הוא מקרה פרטי של אדם כזה שטבל אך טרם הושלמה היטהרותו.

המסכת מחולקת לפרקים שעוסקים בטומאת טבול יום באוכלים ובמשקין. בין הכותרות: "המכנס חלות" (ענייני חיבור במאכלים), "משקה טבול יום" (טומאה במשקאות), "כל ידות האוכלים" ו"אוכל מעשר שהוכשר". המסכת מכילה בסך הכל 26 משניות.

מסכת טבול יום היא מספר בתורת הטהרות. על המסכת יש תוספתא. אין עליה גמרא.

טבול יום הוא אדם שטבל במים כדי להיות טהור. אבל הוא לא טהור עד ששוקעת השמש. כי אז היטהרותו מסתיימת.

המסכת מסבירה אילו דברים האדם הזה עדיין מטמא אם ייגע בהם. הרבה דיונים עוסקים ב"חיבור". חיבור זה כאשר שני מאכלים נחשבים מחוברים והטומאה עוברת ביניהם. דוגמה חמודה: אם מאכל תרומה נגע במאכל רגיל, מי מהם יטמא.

הרמב"ם שם את המסכת אחרי דיני זוב. זוב הוא מצב של הפרשה שמטמאת.

יש במסכת כמה פרקים על אוכל ומשקאות. לשמות פרקים חשובים קוראים: המכנס חלות, משקה טבול יום, כל ידות האוכלים, אוכל מעשר שהוכשר. בסך הכל יש 26 משניות.