מסע בני נוער לפולין

מסע בני נוער לפולין הוא פעילות מרכזית במערכת החינוך הישראלית בהקשר של הוראת השואה.

במשך השנים הפכו המסעות לתופעה חשובה בזיכרון השואה ובחיי בני הנוער. המסעות מתקיימים לאורך כל השנה, ובשבוע יום הזיכרון לשואה ולגבורה נערך "מצעד החיים". בטקס המרכזי במחנה אושוויץ משתתפים בני נוער מישראל ומהתפוצות, נציגי צה"ל ונציגים רשמיים של המדינה.

משלחות נוספות יוצאות מטעם צה"ל, סטודנטים, עובדים ומבוגרים.

המשלחת הראשונה יצאה ב-4 באפריל 1965 ביוזמת מזיא (חברת המחתרת היהודית). בעקבות הדים חיוביים יצאה משלחת נוספת ב-1966 בחסות משרד החינוך. לאחר 1967 המסעות נפסקו זמנית, וחודשו ב-1983. ב-1988 הוקם "מצעד החיים". מאז נוסח נוהל מסודר במשרד החינוך, וכעת יוצאים מידי שנה עשרות אלפי צעירים. משנת 1999 כ-56% מבתי הספר בחינוך העברי השתתפו בתוכנית.

המשתתפים העיקריים הם תלמידי כיתות י"א, י"ב, ובהרשאה אישית ובתשלום משפחתי. לפני הנסיעה יש הכנה לימודית ורגשית. עם המשלחת נוסעים מורים שעברו השתלמות, מדריכים מוסמכים על ידי משרד החינוך ויד ושם, ניצולי שואה המספרים את עדותם, רופא, חובש וצוות מנהלי.

על פי הנחיות משרד החינוך חובה לכלול את אושוויץ. מסלולי הביקור נעים בין ורשה, קרקוב ולובלין, וכוללים גטאות, רבעים יהודיים לשעבר ואתרי מחנות ההשמדה כמו מאיידנק, טרבלינקה, אושוויץ-בירקנאו, פלאשוב, בלז'ץ וחלמנו. משלחות מסוימות משלבות גם אתרי תיירות פולניים להקלה.

יש הבדל בין משלחות חינוך ממלכתיות לאלו של בתי ספר דתיים: מוסדות דתיים מדגישים אתרים דתיים וחסידיים, בעוד חילונים משלבים אתרים לא-יהודיים ותרבותיים בפולין. קיימת ביקורת פולנית על הדגשת המחנות על חשבון התרבות המקומית.

המשלחות מקיימות טקסים בנקודות משמעותיות, כמו ליד הקרמטוריום בבירקנאו ובאנדרטת מורד גטו ורשה. הטקסים כוללים קריאות, שירה, נגינה והדלקת נרות. יש גם טקסים דתיים כגון קבלת שבת וביקורים בקברי צדיקים.

חלק מהמסעות כוללים מפגשים עם בני נוער פולניים. עד 2010 כ-15,000 נערים נפגשו במסגרת זו. המפגשים נחשבים חינוכיים ומשמעותיים לשני הצדדים.

עומדים לאורך השנים ויכוחים נרחבים על מטרות המסעות, האופן שבהם נערכים והשפעתם. יש טיעונים בעד ונגד: מצד אחד הם מחזקים שייכות וזהות; מצד שני עולה חשש מטראומה, עיוותים חינוכיים, וסוגיות של סדרי עדיפויות ותוכן.

מחקרים פסיכולוגיים מצאו שהמסע חושף נערים לנושא כבד בזמן גיבוש זהותם, ותורם לגיבוש קבוצתי. הידע של המשתתפים עולה, ורגשות של גאווה לאומית ואמונה בחוסן היהודי מתחזקים. רגש השנאה נחלש, אך המחקרים מדגישים שהמסע לעיתים "משכנע את המשוכנעים" ולא משנה דעות פוליטיות באופן מהותי.

מסע בני נוער לפולין הוא טיול לימודי על השואה. השואה: רצח המוני של יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה.

אלפי תלמידים בישראל נוסעים לפולין כל שנה. בשבוע יום הזיכרון יש מצעד גדול שנקרא "מצעד החיים". בתוכו יש טקסים במחנה אושוויץ.

המשלחת הראשונה יצאה ב-1965. אחרי הפסקה חזרו המסעות ב-1983. ב-1988 התחיל "מצעד החיים". משם יצאו עוד משלחות כל שנה.

נסיעות אלה הן לתלמידי כיתות י"א, י"ב. הם נוסעים עם מורה, מדריך וניצול שואה. לפני הנסיעה יש הכנה לימודית ורגשית.

בכל מסע מבקרים בבתי קברות וגטאות ישנים, ובמחנות כמו אושוויץ, טרבלינקה ומיאדנק. יש גם עצירות בערים כמו קרקוב וורשה. חלק מהמשלחות מבקרות גם באתרי תיירות קלים כשמשתפים הפסקות.

במהלך הביקור נערכים טקסים קצרים. בתכנם קוראים טקסטים, שרים מנגינות ומדליקים נרות. יש גם קבלת שבת בבית כנסת.

חלק מהמשלחות פוגשות בני נוער פולניים. המפגשים עוזרים להכיר אחד את השני וללמוד.

יש ויכוחים על מה ללמוד בטיול. חלק אומרים שזה חשוב לחינוך. אחרים מצביעים על בעיות ותופעות שמצריכות שיפור.

מחקרים מראים שהטיול מחזק את שייכותם וזהותם של הנערים. הנערים לומדים יותר על השואה ומחברים רגשות יחד.